"בעיקר מתגעגעים לדברים הפשוטים", אמר לי תושב מהצפון המפונה כבר כמה חדשים במלון.
ועכשיו באביב, האם לא מותר, לכולנו, גם קצת להתגעגע לפשטות של החיים שהיתה, לפני אותו יום מר ונמהר,בתחילת השנה.
שיטוט באלבום תמונות משפחתי ישן ובסרטונים מהילדות של ילדיי, כמשל לנפש שלי, ולזכרונות הצפים...
"ואולי, יום אחד בוודאי, נתגעגע לכאן..."
חג אביב שמח!
אהרן
מילים:
הילד שגדל כבר, מביט לי בעינים, חושב מה לומר לו, צידה לדרכו
כל כך הרבה שנים, עברו כמו נהר. הלב מתרגש, וקשה לי לומר
ואולי יום אחד בוַדאי, אתגעגע לכאן. ואולי יום אחד גם אתה תתגעגע לכאן
אז כמה זה טוב לנגן כאן ביחד וכמה יפה הוא השיר שלך
נזכר בכל הקסם, איך התחלת ללכת, אוסף עלי שלכת, שוחה בכנרת
תמיד חושב מה הלאה, תמיד שואף למעלה, רכון על הספר, ער כל הלילה
ואולי יום אחד בוַדאי, אתגעגע...
עכשיו שגדלת ,חושב כבר על בית, כמו שפעם בנית, מחול ואבנים
רק אתמול בן שנתים, ופתאום אתם שנים. איך לא שמתי לב מה כתבו בשמים
ועכשיו, בא הזמן, אתה יוצא אל השביל שלך
עננים לבנים כמו תמיד, מלַוִים אותך
אז קח את הטוב ותאיר את ביתך, כמה יפה הוא השיר שלך
ואולי יום אחד גם אתה תתגעגע לכאן
קרדיטים:
מילים ולחן: אהרן ואפרת רזאל
עיבוד והפקה מוסיקאלית: אהרן רזאל ובני ווייל