ערב חג השבועות, חג מתן תורה, התכנסנו באולפני 'כיכר השבת' לשיחה מרגשת עם שני אמנים יוצאי דופן: אמן השירה והגראמן הרב אהרל'ה ויינטרוב, הצייר ואמן החול אהרן זאב ברנשטיין והמוזיקאי ובעל המנגן רב אהרן גולדמן שיחד משלבים כוחות במופעים ייחודיים שבהם שירה ויצירה נרקמים לכדי חוויה שמעבירה מסרים.
הריאיון עם משה מנס נפתח בהתייחסות לחג השבועות, שבו אנו מתפללים "יהי רצון שתהא תורתך אומנותנו". למילה 'אומנות' יש כאן פרשנות כפולה: "הפשט הפשוט הוא אומנות, שזה יהיה החיים שלנו", הסביר מנס, "אבל גם ראיתי שמסבירים אומנות, שכל התורה זה אומנות. אתם יחד מגלמים את הרעיון הזה במלואו. אהבה לתורה ומסרים של חיזוק והעצמה,.
איך בעצם הכל התחיל?
"זה התחיל לפני הרבה שנים", שיתף הרב וינטרוב, "יהודי מוכשר מבית שמש רצה לעשות משהו חדש. הוא הכיר אותי מתחום הגרמאן, ואת אהרן זאב מתחום הציור בחול. הוא אמר, 'תשמע, אני יכול מאחורי הגראמן לעשות סרט, זה ייראה יותר יפה'. הניסיון הראשון היה מאתגר: אני שרתי באולפן, הוא צייר באולפן, וחיברו בינינו. אבל ראינו כמה אנחנו לא מתאימים אחד לשני, לא עבדנו ביחד, זה הבהוב פה ואני לא הבנתי אותו". אך הרגע המכונן הגיע כשהחליטו לעבוד יחד, פנים מול פנים, "התחלנו לעבוד יחד והחיבור היה מידי".
ילדות, חינוך ואמנות
הריאיון התעמק בשאלה כיצד האמנות נכנסה לחייהם. וינטרוב סיפר כי דווקא כילד לא מצא מקום לבטא את כישרונו: "פעם ראשונה בחיי שכתבתי חרוזים הייתה כשהייתי בחור, סביבות גיל 20 וזה גם דבר שנבנה עם הזמן. האמנות היא אחוז נכבד מההצלחה אבל המפתח הוא היכולת להעביר מסר לקהל. כשאדם יודע עם התנועות הנכונות להעביר מסר, הוא מצליח יותר מאשר אדם שאומר אותם מילים בצורה פחותה. משה רבינו מסר את התורה לישראל, הייתה מסירה להעביר מסר".
ברנשטיין, לעומת זאת, גדל עם עט ביד: "כשהייתי ילד, תמיד הייתה לי בישיבה את הגמרא הכי אהובה. כל הדפים שהיו בחדר היו נכנסים לתוך הגמרא, הייתי יושב בשיעור, מצייר את מה שהמגיד שיעור אמר". הוא הוסיף בחיוך: "הייתי מביא למגיד שיעור אחרי השיעור את מה שהוא אמר, בקומיקס".
"אבל יש לזה מקום?", שאל מנס. "אצלנו בציבור כולם לומדים את אותה גמרא באותה דרך וזה יכול לכבות את העשייה והיצירה של התלמידים". "נכון", מסכים ברנשטיין, "אבל אני כן רואה שינוי חיובי, היום ילדים הולכים הרבה יותר ללמוד ציור, נגינה, שירה. הורים מבינים שילד צריך מקום לפרוק".
סיפורו של יצחק: השתוקקות ששינתה חיים
השיא הרגשי של הריאיון מגיע במופע המשלב שירה וציור חול, שבו סיפרו השניים את סיפורו המופלא של נער יתום מטריפולי שבלוב לפני כ-200 שנה. "יצחק היה נער חמד נפלא, אך בלימוד לא הצליח להבין מילה", שר ברגש וינטרוב בעוד ברנשטיין מצייר בחול בצורה נפלאה.
הריאיון מסתיים בשירת מאחדת של "אחינו כל בית ישראל" לשחרורם המהיר של כל החטופים, לצד שיחה על רגשות ויצירה, האתגרים והמסרים ואיך דווקא עם חול, הדבר הכי זול והכי פשוט אפשר לפתח סיפור וחוויה.
0 תגובות