ליל הושענא רבה. על פי המסורת הקבלית, זהו לילה המזוהה עם השלמת החיתום ומסירת ה"פתקין". רבים נוהגים להישאר ערים ולהרבות בלימוד תורה.
לפי המנהג הספרדי, זהו גם לילו של דוד המלך, האושפיזין השביעי והאחרון, המזוהה עם מידת המלכות.
הרב אברהם מימון ויוסי עבדו חושפים במסגרת התוכנית "אושפיזין עילאין" את סודות הלילה: מעמדו המיוחד של דוד המלך, שלבי החיתום, סדר הלימוד והמסורות הקשורות בשמיני עצרת ובשמחת תורה - ולצד זאת, את המסורות והסגולות שנקשרו בארבעת המינים עצמם.
מחר בבוקר ייטלו את ארבעת המינים בפעם האחרונה בחג, יאמרו את ההושענות ויחבטו בערבות. כבר בלילה הזה עולה השאלה המעשית - מה יעשו לאחר מכן בלולב, באתרוג, בהדסים ובערבות, אילו סגולות נקשרו בהם, וכיצד ממשיכים את זיכרון המצווה אל השנה כולה?
סגולה לנצח במשפט
הרב פתח בהסבר על מעמדו המיוחד של דוד המלך בלילה הזה. לדבריו, בשם ספר "קרן ישועה", מובא על פי הזוהר הקדוש (פרשת אמור) שדוד המלך נכנס לסוכה ואמר את הפסוק "כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח, וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי; זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי ה' וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם ה'" (ישעיהו נד, יז).
הרב קישר בגימטריה בין תחילת הפסוק לבין המילה "סוכה" (כפולה שש, כנגד שש קצוות הסוכה והעולם).
מכאן, אמר, מי שיש לו משפט, תביעה או מקטרגים, יכול לעמוד בלילה הזה ליד כיסא האושפיזין ולבקש שבזכות דוד המלך ייסתמו פיותיהם של כל המקטרגים, תוך אמירת הפסוק.
סגולה נגד ייסורים
הרב הרחיב גם על קורותיו הקשות של דוד המלך, בשם ספר "בית ישראל". לדבריו, דוד המלך חווה כבר מראשית חייו דחייה וחשד מצד סביבתו, ברמז לפסוק "כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַה' יַאַסְפֵנִי" (תהילים כז, י) - הורחק מבני משפחתו, קולל בידי שמעי בן גרא ונרדף בידי בנו אבשלום.
מכאן, אמר הרב, מי שסובל ייסורים שמעבר לטבע יכול לעמוד ליד כיסאו של דוד המלך בלילה הזה ולבקש בזכותו ישועה, הצלה מצער גידול בנים ומכל אויב ומקטרג.
ליל הושענא רבה: שלושה שלבי החיתום
בשם ספר "פרי עץ חיים" (שער כט) הביא הרב את סדר הדין של ימי אלול, ראש השנה, יום הכיפורים והושענא רבה: הדין נכתב בראש השנה, נחתם ביום הכיפורים בנעילה, ובליל הושענא רבה, בשעת חצות, מגיע שלב החותם השני ומסירת ה"פתקין".
לדבריו, בשם הכף החיים, הושענא רבה הוא היום החמישים ואחד מראש חודש אלול, וזוהי, לדבריו, שעה מיוחדת שבה אפשר עדיין, על ידי תשובה, לפעול לשינוי גזר הדין.
הרב הזכיר גם שהמגן אברהם מכנה את הלילה "ליל ערבה", וכי הבן איש חי כותב שגם בתקופה שבין יום הכיפורים לסוכות אפשר לשנות את הגזר דין בתשובה.
הרב הזכיר גם את המנהג ללמוד תורה לאורך כל הלילה, שאותו כינה סגולה לאריכות ימים - שלא "לטעום טעם המוות" בלילה הזה, כפי שנוהגים גם בליל שבועות.
הערבות: סגולת העשירות של הבן איש חי
הרב קישר בגימטרייה בין הערבה לבין המילים "זרע" ו"עזר", וממנה עבר לסגולה שהביא בשם הבן איש חי (חלק ב, סימן יב) סגולה לעשירות ולפרנסה לכל השנה: תפילה הנאמרת על כלי מים ריק, שבה מזכירים בזה אחר זה את זכויות אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה ואהרן - הקשורות כולן למים - ולאחר הזכרת כל אחת מן הזכויות מוסיפים מים לכלי, עד שהוא מתמלא. המים משמשים לרחיצת הפנים ולשתייה, כסגולה לחן, לחסד ולפרנסה. הרב ציין שנוסח התפילה המלא מופיע בספרו ובספר "לשון חכמים".
סדר הלימוד בליל הושענא רבה
לדברי הרב, סדר הלימוד המקובל ללילה הוא קריאת ספר דברים, המכונה "משנה תורה", מתחילתו ועד סוף פרשת "וזאת הברכה", בשניים מקרא ואחד תרגום, ולאחר מכן אמירת תהילים - לכתחילה בסוכה וברוב עם.
הוא הזכיר גם את החשיבות לקרוא קריאת שמע שעל המיטה לפני חצות, כדברי הבן איש חי (פרשת פיקודי), ולטבול במקווה קודם הלימוד, כדברי הכף החיים והמשנה ברורה.
הרב הזכיר גם בשם הכף החיים מנהג טוב לערוך באותו לילה השכבה לעילוי נשמת הנפטרים, שכן ביום הזה נידונים גם הם, וכן מנהג ותיק בירושלים לתקוע בשופר בלילה - תוך הקפדה שלא לגרום להפרעה או להפריע לשנת השכנים. הרב קרא לצופים להיות פנויים ללימוד דווקא בשעת החצות.
הרב הזכיר גם מנהג עתיק, המובא בזוהר הקדוש (פרשות אמור, תזריע ויחי) ובספרי המקובלים, לבדוק בליל הושענא רבה את ה"צלם" - צורה הנקשרת, על פי הקבלה, בין הנשמה לגוף - כסימן לשנה הבאה. הרב הדגיש כי בדיקה זו דורשת בקיאות ופרטים רבים, וכי הוא ועבדו "לא בקיאים בבדיקה הזאת".
הקפות שמיני עצרת ושמחת תורה
הרב עבר לדבר על קדושת שמיני עצרת, שבה - לדברי הזוהר הקדוש - הקדוש ברוך הוא "מתייחד" עם עם ישראל בלי מתווכים. מכאן נובע, לדבריו, הכוח המיוחד של תפילות היום ושל ההקפות עם ספרי התורה - שבע הקפות, כנגד שבע המידות ושבעת האושפיזין, כמובא בשער הכוונות.
הרב הזהיר שלא לסרב לנשיאת ספר תורה בהקפות. לדבריו, מי שחלש יכול לשאת את הספר דקות אחדות ולאחר מכן להעבירו לאחר.
סגולות חתן תורה, חתן בראשית וחתן מעונה
הרב פירט גם את הסגולות הקשורות לשלוש העליות המיוחדות של שמחת תורה: חתן מעונה - למי שיש לו אויבים ושונאים, ונוהגים לקנות אותה בכסף מלא, בשם ספר "סגולות ישראל"; חתן תורה - הניתנת דווקא לתלמיד חכם, בשם רבי חיים פלאג'י; וחתן בראשית - למי שסובל מצער גידול בנים או מבקש למצוא חן וחסד, בשם ספר "רפואה וחיים" (פרק יב) וספר "המידות" לרבי נחמן מברסלב.
איסרו חג: שנים עשר הימים שאחרי החג
הרב הזכיר גם את המנהג להרבות בסעודה לכבוד איסרו חג, כמובא בגמרא במסכת סוכה. בשם רבי חיים פלאג'י (מועד לכל חי, סימן כה) הוסיף כי שנים עשר הימים שלאחר סוכות נחשבים, לפי המנהג, כנגד שנים עשר החודשים הבאים - וכי התנהגותו של אדם בכל אחד מהם משפיעה על החודש המקביל לו.
למה לא ממהרים להשליך את ארבעת המינים?
הרב הביא בשם החיד"א ובשם ספר "סגולות ישראל" הנהגה שלפיה אין למהר ולהשליך את ארבעת המינים לאחר החג. לדבריו, מאחר שכבר שימשו למצווה ולנענועים, ובמדרש אף כונו "כלי מלחמה" כאמור, נהגו רבים לשמור אותם ולהשתמש בהם בהמשך לסגולות, לתפילה ולמנהגים נוספים.
מבחינה הלכתית, מדובר בתשמישי מצווה ולא בתשמישי קדושה המחייבים גניזה. לאחר שסיימו את תפקידם אפשר להיפרד מהם בדרך מכובדת, בלי לבזותם.
יש הנוהגים להשתמש בהדסים לבשמים או להכין מן האתרוג ריבה, לאחר הזמן שבו הוא מותר באכילה.
אחת ההנהגות שהביא הרב היא שמירת הלולב לאחר החג והנחתו מעל פתח הבית. הרב ייחס את המנהג לרבי חיים פלאג'י והסביר שהלולב נחשב סגולה לשמירת הבית מפני גנבים.
הלולב של הושענא רבה והילדים שהתקשו באותיות
הרב הביא מסורת שלפיה אפשר להשתמש בלולב כדי לסייע לילד המתקשה בלימוד אותיות האל"ף־בי"ת. לפי המנהג שתיאר, הילד אוחז בלולב או מצביע באמצעותו על האותיות בזמן הלימוד. הרב קישר זאת גם לגימטרייה: "לולב" עולה 68, כמניין "חכם".
הרב סיפר על מלמד שהביא את הלולב לתלמוד התורה דווקא ביום הושענא רבה, עבר עם הילדים על אותיות האל"ף־בי"ת באמצעותו וראה, לדבריו, הצלחה מיוחדת.
בשם כתב יד ישן שהראה רבי דוד כהן, הביא הרב מנהג נוסף: הנחת הלולב שבירכו עליו מתחת למזרן כסגולה לכאבי גב.
סגולת הערבות
הרב הביא בשם ספר "המידות" ובשם "כף החיים" מנהג שלפיו שמירת ענף ערבה בסמוך למיטה או מתחת לכרית מסוגלת לסייע למי שמתמודד עם פחדים או קשיי שינה. "אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד, וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ" (משלי ג, כד).
הרב הביא בשם ספר "מנורת המאור" ומקורות נוספים מסורת שלפיה מניחים כמה בדי ערבה במזוודה או במכונית לפני נסיעה לחוץ לארץ, כסגולה לשמירה בדרך. יש הנוהגים לשים ערבה במזוודה גם כסגולה למעבר קל במכס.
הרב הביא בשם ספר "אמרי פנחס", ובשם כתב יד ישן שהראה לו המקובל רבי דוד כהן, סגולה שבה צולים תפוח בדבש על ענף ערבה. אכילת התפוח נחשבת לסגולה לשמירה מכאבי שיניים.
שלושה ענפי ערבה: הסגולה לפרי בטן
הרב הזכיר מנהג של בישול עלי ערבה ושתיית המים בידי בני הזוג, וכן לשטוף איתם את הגוף. עבדו הציג מסורת נוספת בשם הרב כדורי שהביא הרב המקובל חיים פוקס בשנה שעברה בתוכנית סגולה לפרי בטן בשם רבי בן ציון אבא שאול שבה משתמשים בשלושה ענפי ערבה החבוטים של הושענא רבא להכנת מאכל: ענף אחד כנגד הבעל - ואומרים בפה זה על שם פלוני בן פלונית (האבא), ענף אחד כנגד האישה (ואומרים הענף על שם האישה - פלונית בן פולנית) וענף שלישי כנגד הילד שעליו מתפללים. משפדים את ענפי הערבה, המקלות החבוטים של ליל הושענא רבא בעוף או פרגיות. וצולים במנגל, הבעל אוכל את שלו. האישה את שלה - ואת של העובר שניהם אוכלים ומתפללים תוך כדי.
עבדו סיפר כי במשך כמה שנים הגיעו אליו אנשים כדי לקבל מן הערבות שבהן השתמש, וכי חלקם סיפרו לו לאחר מכן שנפקדו בילדים. הוא צירף לכך דברים שהביא בשם הרב בן ציון אבא שאול: "אם היית יודע כמה אנשים מסתובבים פה בעולם בזכות המקלות האלה" - והרב מימון השיב בקצרה: "אמת".
במהלך השידור הביא הרב גם מסורת שלפיה סגולה לשתיית חליטה מעלי ערבה מסוגלת להפחית את התיאבון ולסייע בירידה במשקל.
הרב ייחס לספר "מחשבת חרוץ" של רבי צדוק הכהן מלובלין מנהג שלפיו בעל עסק המבקש הצלחה מקבל בדי ערבה מתלמיד חכם שהוא מסייע לו, ותולה אותם מעל פתח העסק כסגולה לברכה ולריבוי לקוחות.
חמש ערבות החבטה: המנהג המיוחד של הושענא רבה
למחרת בבוקר, לאחר אמירת ההושענות, נוהגים לקחת חמש ערבות ולחבוט בהן בקרקע. לפי מנהג המקובלים חובטים חמש פעמים.
הרב קשר את חמש הערבות, על פי הקבלה, לחמש הגבורות ולרעיון המתקת הדינים, ולכן יש הנוהגים לשמור את הערבות לאחר החבטה ולהשתמש בהן למנהגים ולסגולות נוספות.
חלק מן הפעולות שהציגו הרב ועבדו מיועדות אפוא לזמן שלאחר תפילת הבוקר, כאשר הערבות כבר שימשו למנהג החבטה.
הסגולה לביטול צרה במקום שבו עמדה הסוכה
עבדו הציג מסורת המיוחסת לרבי רפאל ישעיה אזולאי, בנו של החיד"א, מתוך כתב יד בהוצאת מכון חכמי ירושלים והמערב של הרב יהודה אוהד תורגמן.
לפי המנהג שתיאר, אדם הנמצא בצרה מגיע לאחר החג אל המקום שבו עמדה הסוכה, נוטל בידיו את הערבות או המקלות של הושענא רבא, מתפלל אל ה' לבטל מעליו את הצרה, אומר ארבעה פסוקים ולאחר מכן חובט בערבות במקום הסוכה ומכוון לביטול הצרה.
אלו ארבעת הפסוקים:
"כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף, אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה, דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם, אֲדֹנָי עָשְׁקָה־לִּי עָרְבֵנִי" (ישעיהו לח, יד)
"בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת, וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים, וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם" (עמוס ט, יא)
"כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה, יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ, בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי" (תהילים כז, ה)
"ה' אֲדֹנָי עֹז יְשׁוּעָתִי, סַכֹּתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק" (תהילים קמ, ח)
שמות הקודש העשויים מערבות
על בסיס רעיון המיתוק שהציג קודם לכן, עבר עבדו להדגים בחלק המעשי של המשדר כיצד הוא מסדר את ענפי הערבה בצורת שם הוי"ה ובצורת שם ש־ד־י, ומחבר אותם באמצעות שעווה מנר ההבדלה של יום הכיפורים ומאש שדלקה מערב ראש השנה, הוא סיפר כי למד את המנהג מהרב המקובל חיים פוקס, שהתארח בתוכנית בשנה הקודמת.
הוא השתמש בשעווה של נר דונג מיום הכיפורים, והוסיף כי השתדל להדליקו דווקא מאש שלדבריו דלקה בראש השנה, כפי שלמד מן המקור שהציג באולפן. עבדו הציג צירוף גדול שהכין מן הערבות, וסיפר כי הכין גם צירופים קטנים, שאותם הניח במקומות שונים כסגולה לשמירה, למציאת חן, לזיווג, להצלחה ולישועה, כפי שלימד אותו הרב המקובל חיים פוקס.
פיטם האתרוג: הסגולה המפורסמת ללידה קלה
אחת הסגולות המוכרות שהביא הרב היא שמירת האתרוג ואכילת חלק ממנו, ובייחוד הפיטם, כסגולה להיריון תקין וללידה קלה.
הרב התייחס גם לשאלה מתי אפשר להשתמש באתרוג לצורך כך, מאחר שהאתרוג מוקצה למצוותו במשך ימי החג. את אכילתו יש לעשות רק לאחר שהסתיימה תקופת ההקצאה למצווה, ובהתאם להלכה.
ריבת האתרוג והסגולה לעיניים
הרב הביא מסורת, בשם ספר "סגולות ישראל" וספר "רפואה וחיים" (פרק יב), שלפיה אכילת אתרוג שבירכו עליו, לאחר שבושל והוכן למאכל, מסוגלת לסייע למי שסובל מכאבי בטן. הוא הזכיר גם, על פי ספר "רפואה וחיים", שהבטה באתרוג מסוגלת לסייע כסגולה לעיניים.
מסורת נוספת, המיוחסת לרבי משה בן מכיר, בעל ספר "סדר היום", ממליצה למי שנתון בצער או במצוקה להתבונן באתרוג - כסגולה להקלה על הנפש.
הרב הביא בשם רבי דוד כהן, סגולה שלדבריו לפי המסורת, מניחים את האתרוג בתוך קערת מים, מתפללים להמשיך את שפע החג אל המים, ולאחר מכן רוחצים בהם את הידיים ואת הפנים - כסגולה לשפע ולפרנסה.
הרב הסביר כי האתרוג מסמל שפע שהצטבר במהלך החג, ולכן היו שביקשו לקבל דווקא אתרוג ששימש תלמיד חכם למצווה.
ההדס שנשמר לבשמים והסגולה לזיכרון
לדברי הרב, גם ההדס נקשר במסורות הנוגעות לעיניים. הרב המליץ לשמור את ההדסים לאחר החג ולהשתמש בהם לברכת הבשמים, בצירוף הדסים טריים ובעלי ריח.
הרב ועבדו הזכירו סגולה לזיכרון בתורה שהוצגה בתוכנית בשנה הקודמת מפי הרב המקובל חיים פוקס: כתיבת צירוף קדוש על ענף הדס, מחיקתו אל תוך יין ושימוש ביין כסגולה לזיכרון.
תגיות: הושענא רבה, ליל הושענא רבה, פתקין, חתימה טובה, אושפיזא דדוד, דוד המלך, שמחת תורה, שמיני עצרת, ארבעת המינים, ערבות חבטה, לולב, אתרוג, הדס, ערבה, סגולות, אושפיזין, אושפיזין עלאין קדישין, חג הסוכות, יוסי עבדו, הרב אברהם מימון, כיכר השבת
צפו בפרק המלא בראש הכתבה
קרדיטים >>>
תחקיר, הפקה והגשה: יוסי עבדו
אורח: הרב אברהם מימון
צילום: נריה סעדיה
עריכה: דוד והבה
ניהול מחלקת מדיה כיכר: ידידיה כהן
0 תגובות