המתקת הדין וסתימת פי המקטרגים: היום חובטים בערבה
למנהג החבטה נוטלים חמישה בדי ערבה, כנגד חמש הגבורות, מנצפ"ך. הרב אברהם מימון הסביר כי חובטים אותם דווקא על "קרקע עולם", ולא על רצפת בית הכנסת, כפי שהביא בשם הבן איש חי.
הרב הציג שני טעמים לחבטת הערבה. לפי הטעם הראשון, עלי הערבה דומים לשפתיים, ובחבטתם מבקשים לסתום את פי המקטרגים, ברמז לפסוק: "כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח, וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי; זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי ה' וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם ה'" (ישעיהו נ"ד, י"ז).
הטעם הקבלי, שהביא הרב בשם ספר "ליקוטי תורה" בפרשת אמור, הוא שחבטת הערבה נועדה להמתיק את הדינים. הרב הדגיש כי יש לחבוט בעדינות, כדי שהעלים יישרו מעצמם, ולא להכות בכוח באופן שיפגע בענפים.
הרב הזכיר גם את המנהג לנשק את הערבות ואת הקרקע בעת החבטה, וכן את הלשון המובאת בהקשר זה: "חביט חביט ולא בריך".
תפילת המים לעשירות של הבן איש חי
הרב קישר בדרך הגימטריה בין המילה "ערבה" לבין המילים "זרע" ו"עזר", ומכאן עבר לתפילה שהביא בשם הבן איש חי ובשם ספר "לשון חכמים".
התפילה נאמרת מעל כלי מים ריק. במהלכה מזכירים בזה אחר זה את זכויותיהם של אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה ואהרן, הקשורות כולן למים. לאחר הזכרת כל אחת מן הזכויות שופכים אל הכלי שלוש טיפות מים ואומרים: "מלא ידינו מברכותיך", עד שהכלי מתמלא.
לאחר מכן רוחצים במים את הפנים ושותים מהם, כסגולה לחן, לחסד ולשפע של פרנסה במשך השנה. הרב ציין כי נוסח התפילה המלא מופיע בספרו ובספר "לשון חכמים".
מהושענא רבה לשמיני עצרת ושמחת תורה
הרב הביא בשם ספר "חמדת ימים" את המנהג לטבול במקווה בערב שמיני עצרת לכבוד קדושת הרגל.
הוא הזכיר גם את דברי הגמרא במסכת סוכה, שלפיהם ביום הזה הקדוש ברוך הוא מתייחד עם עם ישראל. מכאן, לדבריו, נובע הכוח המיוחד של תפילות היום. בשם ספר "מועד לכל חי" לרבי חיים פלאג'י הוסיף הרב כי התיקון שהחל בימי אלול ונמשך בראש השנה, ביום הכיפורים ובחג הסוכות מגיע לידי השלמה בשמיני עצרת.
סגולה לבנים תלמידי חכמים
הרב הביא מסורת של סגולה שלפיה מי שמוחל על כבודו ושמח עם ספר התורה זוכה לבנים תלמידי חכמים, שהתורה אינה משה מפיהם.
הזהירות שלא לסרב לשאת ספר תורה
הרב הזהיר, בשם רבי חיים פלאג'י, שלא לסרב לשאת את ספר התורה כאשר מזמינים אדם לכך בזמן ההקפות, שכן הסירוב עלול להיחשב כביזוי התורה.
עם זאת, אדם שחלש וקשה לו לשאת את הספר במשך זמן רב יכול להחזיק בו דקות אחדות ולאחר מכן להעבירו לאדם אחר.
חתן מעונה: הסגולה להינצל מאויבים
מי שמתמודד עם אויבים ושונאים נוהג, לפי המקור שהביא הרב בשם ספר "סגולות ישראל", לקנות בכסף מלא את עליית חתן מעונה. העלייה נקראת על שם הפסוקים הפותחים במילים "מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם", הנאמרים בסיום פרשת וזאת הברכה.
חתן תורה וחתן בראשית
את עליית חתן תורה, שבה מסיימים את קריאת התורה, נהגו להעניק לתלמיד חכם, כפי שהביא הרב בשם רבי חיים פלאג'י.
עליית חתן בראשית, שבה פותחים מחדש את התורה, נקשרה בדברי הרב למי לסגולה למי שסובל מצער גידול בנים או מבקש למצוא חן וחסד. את הדברים הביא בשם ספר "רפואה וחיים" ובשם ספר "המידות".
איסרו חג: שנים עשר הימים שאחרי החג
הרב הזכיר גם את המנהג להרבות בסעודה לכבוד איסרו חג, כמובא בגמרא במסכת סוכה.
בשם רבי חיים פלאג'י, בספר "מועד לכל חי", הוסיף כי שנים עשר הימים שלאחר חג הסוכות מכוונים כנגד שנים עשר החודשים הבאים. לפי המנהג שהביא, התנהגותו של האדם בכל אחד מן הימים הללו משפיעה על החודש המקביל לו בשנה.
תגיות:שמיני עצרת, שמחת תורה, חבטת הערבה, ערבות חבטה, תפילת המים, הבן איש חי, הקפות, חתן תורה, חתן בראשית, חתן מעונה, כל הנערים, איסרו חג, הושענא רבה, סגולות, אושפיזין, אושפיזין עלאין קדישין, חג הסוכות, יוסי עבדו, הרב אברהם מימון, כיכר השבת
קרדיטים >>>
תחקיר, הפקה והגשה: יוסי עבדו
אורח: הרב אברהם מימון
צילום: נריה סעדיה
עריכה: דוד והבה
ניהול מחלקת מדיה כיכר: ידידיה כהן
0 תגובות