עוד כתבות על יוסי אליטוב:
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': בקשת “דרך שלושת ימים” לא נועדה רק להטעות, אלא בעיקר לחשוף. הקב״ה הוביל מהלך מתוכנן: לאפשר השאלת רכוש, לטעת בפרעה תחושת שליטה ובגידה, לגרור אותו למרדף ולטביעה בים סוף, במידה כנגד מידה. ובעיקר – לגלות את עומק רשעו, שסירב אף לחופשה מינימלית אחרי מאתיים ועשר שנות עבדות, וללמד לדורות שאין פרט בהנהגת ה’ שאינו שקול, מכוון ומחנך (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': בפרשה זו שלושה צמתים מלמדים מהי הזדהות אמיתית עם כאב של יהודי אחר: מרים, נשארת נוכחת לצד אחיה הקטן, דואגת לו גם מרחוק, בלב ובמבט. משה, יוצא מאזור הנוחות, רואה סבל של יהודי ואינו עומד מן הצד. והקב״ה בסנה הקוצני קורא: של נעליך! | כל מנהיג וכל יהודי חייב לחוש את כאב הזולת ברגליו, להזדהות בגוף, בנפש ובמעשה, לא רק בדיבור או ברגש בלבד (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': יוסף חושף מבט עמוק על החיים: שום דבר אינו “סתם רע”. גם פגיעה, גם עוול, הם לעיתים שליחות נסתרת משמים. לכן הוא גומל טוב לאחיו - לא מתמימות, אלא מהבנה שדווקא דרכם צמח הטוב | הכוח הזה נטוע בכל יהודי: לא להיתקע בצער ובמי שפגע בו, אלא להתרומם מעליו, להשיב למזיק בטוב ובמאור פנים | ומתוך כך אנו מבקשים מהקב״ה שינהג עמנו כאח - שגם כשאנחנו חוטאים, יגמול לנו טובה תחת רעה (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': יעקב אבינו נענש לא רק על האמירה, “מעט ורעים היו ימי שני חיי”, אלא שכך נראו חייו וכך השתקפה דמותו כמסכן ואבל | התורה אינה מבטלת את הקושי האנושי, אך תובעת מן האדם שלא יזדהה עמו ולא ייתן לו להגדיר את הופעתו ואת תודעתו | מאדם מאמין נדרש שהכאב יישא בלבו, בעוד כלפי חוץ הוא מקרין אמון בהשגחה, שמחה פנימית ותחושת ייעוד ושליחות (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': מה שלומדים מיוסף הצדיק: כשאדם חווה נפילה, אל לו לשקוע ברחמים עצמיים. עליו לחפש את ייעודו ולהפוך את הניסיון לשליחות, כדברי יוסף: 'כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹקִים לִפְנֵיכֶם' | אם נשכיל לפרוץ את הגבולות הפיזיים והמנטליים של הבור - כיוסף הצדיק שהיה 'גְבַר קָפוֹז' - נגלה שאנו כבר ניצבים בפועל על מסלול ההצלחה (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': חג החנוכה מגיע שלושה חודשים אחרי תשרי, כשנדמה שכל ההחלטות כבר התפוגגו | כמו תמר מול יהודה, היהודי מציג לפני ה’ את “החותמת והפתילים” — את הנר הקטן בנשמה שעדיין לא כבה — ואומר: בפנים אני עדיין שלך. וה’ משיב: “צדקה ממני” | המסר: גם אחרי נפילות, הנר הקטן חושף את האמת הפנימית ומאיר מחדש את הקשר הנצחי בין יהודי לקונו (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': יעקב מגלה בפניאל בקרב מול שרו של עשיו שהקב״ה נוכח איתו גם בתוך המאבק | בפנואל הוא כבר הופך את הידיעה הזאת מחזיון אישי לאור המוקרן החוצה. וכשהוא נושא את האור הזה, אפילו עשיו נרגע ומתקרב | מי שמזהה את פני ה׳ גם בזמן הסתר, מסוגל להפוך את המפגש הפרטי לגילוי שמאיר את כל סביבתו (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': יעקב מקבל את הברכה הקשה והעוצמתית ביותר: להיות כעפר. הכוכבים של אברהם מסמנים אור ורוח, החול של יצחק מסמל עמידה מול גלים, אבל רק העפר של יעקב מחזיק את סוד הצמיחה וההתחדשות | דווקא מהמקום שנראה נמוך ושפל מגיעה פריצה בלי גבולות – “ופרצת ימה וקדמה” | כשהעם מאוחד כאדמה אחת, לא כגרגרי חול מפוררים, מתגלה הכוח הפשוט-והנצחי: לצמוח מלמטה נגד כל הסיכויים (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': משליחותו של אליעזר מתגלה עיקרון פשוט ועמוק: השליח עושה את שלו, אך יודע שהכוח האמיתי איננו ממנו. ההצלחה נולדת מן המשלח, ולכן דרכו של השליח נפתחת כאילו מאליה | אליעזר מתפלל, משתדל, ובוטח ב“מלאכו לפניך” – הידיעה שההשגחה פועלת לפניו ומסירה את המכשולים. כשאדם נשאר מחובר ובטל למקור שליחותו ולצדיק המשלח – הדרך כבר נסללה עוד לפני שהחל ללכת (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': אברהם אבינו אמר לה׳: “ואנכי עפר ואפר”, ומתוך ענווה זו צמח חסדו הייחודי. יש חסד שנובע מתחושת כוח וגדלות, שבו הנתינה משרתת את האגו; ואילו אברהם – מפני שראה כל אדם כקודם לו – ויתר על כל צרכיו וחייו, כדי לעזור לאחר | ולכן זכו בניו במצוות אפר פרה אדומה ועפר סוטה, שתיהן מבטאות ויתור למען הזולת: הכהן שמוכן להיטמא כדי לטהר אדם אחר, והקב”ה שמוחק את שמו כדי להשכין שלום בין איש לאשתו (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': הברכות שניתנו לאברהם בפרשת לך-לך מלמדות עיקרון נצחי: הקב״ה רוצה שלא רק נתברך על ידו, אלא שנהיה מקור ברכה לאחרים. “ואברכה מברכיך” — מי שמברך את חברו באמת, זוכה שהשמיים מברכים אותו באותו תחום שבירך את חבירו. כך דורשים על הפסוק “טוב עין הוא יבורך”: אל תיקרי יבורך אלא יברך. כשאנחנו מפיצים טוב - הוא שב אלינו (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': בשבת אנו אוכלים דגים כי הם חיים במים, סמל לשפע רוחני ולחיים מתוך רחמים. במבול הם לא ניזוקו, שכן המים עצמם מחוברים כל העת למקור חיותם. עיני הדגים פקוחות תמיד, רמז לעין ההשגחה העליונה שאינה נסגרת לרגע. נשמות צדיקים מתגלגלות בדגים כי הם טהורים והדג מסמל ברכה וריבוי, והכנעה למקור חיותו. המסר: מי שאינו נכנע לאמת - סוגר עצמו בפני ברכה (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': מסע התיקון מתחיל מבפנים, בהשבת הלבבות – “והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם” – וממנו יפוץ האור החוצה, לכל האנושות (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': רבי לוי יצחק מברדיטשוב והחתם סופר פירשו ש־“ולקחתם לכם ביום הראשון – ראשון לחשבון עוונות” פירושו שבחג הסוכות, זמן התשובה מאהבה, הקב״ה הופך את עוונות השנה היוצאת למצוות — “זדונות נעשות כזכויות”. ואזי הקב״ה מתגמל בשכר את השבים מאהבה על עוונותיהם שנעשו למצוות | שני הצדיקים נפטרו באותו יום – כ״ה בתשרי, בהפרש של 30 שנה, כסמל לכך שדרכם מלמדת: כשיהודי שב מאהבה, גם חטאיו נהפכים לאור (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת׳: חמש שלבים בתשובה: ושבת עד לבבך – התבוננות פנימית לראות את פירות המעשים הטובים מול פגעי המעשים הרעים | ושב ה׳ אלוקיך את שבותך – הוצאת כוחות הקדושה מטומאה ושיבה אל המקור | ושב וקבצך – קיבוץ גלויות והיציאה מהגלות | ומל ה’ אלוקיך את לבבך – הקב”ה מסיר את עורלת הלב | לאהבה את ה’ אלוקיך – ה’ נוטע בלב האדם נטיות חדשות לטוב, קדושה ותורה (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': נותרו ימים ספורים ליום הגדול שבו נזכה להמליך את הקדוש ברוך הוא עלינו, על ישראל ועל העולם כולו. וכדי להיות ראויים לכך, עלינו לערוך חשבון נפש ולפתוח בצעד קטן ראשון – צעד שמספיק כדי שהקב”ה יתגלה כ”אורי וישעי ומעוז חיי” | והכלי המרכזי להמלכת ה’ על אורח חיינו הוא מידת הביטחון: כאשר אנו דבקים בביטחון מלא שהקב”ה רוצה לזַכּוֹת אותנו בדין, ומתוך כך מקווים אליו בכל ליבנו – אנו באמת ממליכים אותו על חיינו, במחשבותינו, בדיבורינו ובמעשינו וזוכים בכל הטוב (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': התורה מלמדת אותנו: “תחת אשר לא עבדת את ה’ אלוקיך בשמחה”. לא די בקיום מצוות – חשוב האופן. מצווה בלי שמחה דומה לגוף בלי נשמה. החסידות מסבירה שהשמחה היא חלק מהותי, מפני ש”מצווה” פירושה “צוותא” – חיבור. כל מצווה היא הזדמנות נדירה להיפגש עם הבורא ולהגשים את ייעוד האדם | כשאדם מתבונן בכך, הוא חש שהמצווה היא מתנה ולא נטל, וממילא נולדת בו שמחה. הדרך לכך היא התבוננות במשמעות המצוות, הכרת תודה על הזכות לעבוד את ה’, והפנמה שזהו ייעודו האמיתי | השמחה מעניקה למצווה חיות ואור ומביאה לקרבה אמיתית עם הקדוש ברוך הוא (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': מצוות השבת אבידה מלמדת אותנו לא רק על אחריות להשיב חפץ אבוד לבעליו, אלא גם להשיב יהודים שאבדו בגלות אל אביהם שבשמיים. הקב”ה, בעל האבידה, מצפה מאיתנו שנאתר את אחינו האובדים ונחזירם אליו | בחודש אלול הדרישה מתעצמת: כל יהודי צריך לגלות מחדש את הניצוץ האלוקי החבוי בו, שנעלם בתוך טרדות החומר. במקביל, הקב”ה בכבודו ובעצמו יוצא “לשדה”, כמלך הפונה לעם, ומחפש את עבדיו האבודים. הוא אינו מוותר על אף נשמה (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': הפחד נולד כשאדם מרגיש רחוק מהקב”ה, והוא סימן פנימי לתקן ולהתקרב. דוד המלך מלמד שברגע שהאדם חי בתחושת “ה’ אורי וישעי, ה’ מעוז חיי” – הפחד מאבד את כוחו. באלול מאירים י”ג מידות הרחמים ומעניקים לכל יהודי הזדמנות לחזק את הביטחון בה’, ומתוך כך להפוך את תחושת “ממי אפחד” למצב של עמידה יציבה מול כל אתגר ובזכות זה להיות זכאי בדין (יהדות)
אולי יעניין אותך
כל הזכויות שמורות לכיכר השבת בע״מ