דמות ציבורית

מוחמד באקר קאליבאף

איש צבא לשעבר ופוליטיקאי איראני בכיר המכהן כיו"ר הפרלמנט האיראני משנת 2020, לשעבר ראש עיריית טהראן ומפקד בכיר במשמרות המהפכה

מוחמד באקר קאליבאף הוא פוליטיקאי ואיש צבא איראני בכיר המכהן כיו"ר הפרלמנט (מג'לס) של הרפובליקה האסלאמית של איראן משנת 2020. קאליבאף, יליד 1961, בנה קריירה ארוכה ומגוונת בשירות המשטר האיראני, החל משירותו הצבאי במשמרות המהפכה, דרך תפקידו כראש עיריית טהראן במשך 12 שנים, ועד לתפקידו הנוכחי כאחד הפוליטיקאים המשפיעים ביותר באיראן. על פי דיווחים, נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ סימן אותו כמועמד פוטנציאלי להנהגת איראן בעתיד.

קאליבאף החל את דרכו הצבאית במשמרות המהפכה האיראניות במהלך מלחמת איראן-עיראק בשנות השמונים. במהלך השנים עלה בדרגות והגיע לתפקידים בכירים, כולל מפקד דיוויזיה, מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה, ומפקד כוח אכיפת החוק של איראן. הרקע הצבאי שלו והקשרים שיצר במשמרות המהפכה מהווים בסיס חזק לכוחו הפוליטי ולהשפעתו במערכת השלטונית האיראנית.

בספטמבר 2005 מונה קאליבאף לראש עיריית טהראן, תפקיד שמילא במשך 12 שנים עד אוגוסט 2017. במהלך כהונתו בעיריית הבירה, הוא ניהל פרויקטים תשתיתיים רבים והיה אחראי על ניהול העיר הגדולה והמורכבת ביותר באיראן. תקופת כהונתו בעירייה חיזקה את מעמדו הציבורי והפכה אותו לדמות מוכרת בקרב האיראנים, תוך שהוא בונה בסיס תמיכה רחב.

במאי 2020 נבחר קאליבאף ליו"ר הפרלמנט האיראני, תפקיד המקנה לו מעמד מרכזי במערכת הפוליטית. כיו"ר המג'לס, הוא משמש כאחד מהדמויות המשפיעות ביותר בקביעת המדיניות הפנימית והחיצונית של איראן. תפקידו מעמיד אותו בקו הראשון של ההנהגה האיראנית ומקנה לו פלטפורמה משמעותית להשפעה על החלטות אסטרטגיות.

קאליבאף התמודד מספר פעמים בבחירות לנשיאות איראן, כולל בשנים 2005, 2013 ו-2017, אך לא הצליח לזכות בתפקיד. למרות התבוסות הבחירתיות, הוא המשיך לשמר את מעמדו הפוליטי ואת השפעתו במערכת. הניסיונות החוזרים להגיע לנשיאות מעידים על שאיפותיו הפוליטיות ועל התמיכה שהוא נהנה ממנה בקרב חלקים מהממסד האיראני.

מעמדו של קאליבאף כמועמד פוטנציאלי להנהגת איראן נובע משילוב של גורמים: הרקע הצבאי שלו במשמרות המהפכה, הניסיון הניהולי שצבר בעיריית טהראן, והמעמד הפוליטי הנוכחי שלו כיו"ר הפרלמנט. הוא נתפס כדמות שמשלבת נאמנות למשטר עם יכולות ניהוליות ופוליטיות, מה שהופך אותו לשחקן מרכזי בפוליטיקה האיראנית ולמועמד אפשרי לתפקידי מפתח בעתיד.