מחקר של האוניברסיטה העברית, בשיתוף Google Research ופרינסטון, מצא כי עיבוד השפה במוח האנושי מתרחש ברצף של שלבים כמעט זהים למבנים של מודלים מתקדמים כמו GPT‑2 ו‑Llama 2. החוקרים ניתחו הקלטות מוחיות (ECoG) של נבדקים שהאזינו לפודקאסט בן 30 דקות, וגילו כי תגובות עצביות מוקדמות תאמו לשכבות הראשונות במודל, בעוד שהשכבות העמוקות - אלו שאחראיות להבנה מופשטת - תאמו לפעילות מאוחרת יותר באזור ברוקה שבמוח. "מה שהדהים אותנו היה עד כמה פריסת המשמעות במוח זהה לרצף השלבים במודל שפה גדול," הסביר ד"ר אריאל גולדשטיין, מוביל המחקר. ממצאים אלו מערערים תפיסות ותיקות בלשון ומציעים שהבנת שפה אינה מתבססת על חוקים מובנים מראש, אלא נבנית בהדרגה מהקשר וממשמעות מצטברת.
במקביל, מחקר נוסף מאוניברסיטת פלורידה סטייט מצביע על תופעה חדשה - "דליפת מילים" (Lexical Seepage) - שבמסגרתה מילים שמופיעות בתדירות גבוהה בטקסטים של בינה מלאכותית חודרות לדיבור האנושי. הניתוח, שהתבסס על למעלה מ‑22 מיליון מילים מפודקאסטים, גילה כי שכיחות מילים כמו "לחקור לעומק", "להשיג", "להתפאר" ו"מדוקדק" עלתה בחדות מאז 2022 - השנה בה הושקה ChatGPT - בו מילים אלו מצויות בתדירות גבוה, בעיקר בתרגומן האנגלי. לדברי החוקר הראשי ד"ר טום ג'וזק, "ייתכן שהבינה המלאכותית פשוט שמה מילים בפינו – אנו מפנימים את הסגנון שלה בלי לשים לב." התופעה מעוררת תהיות ושאלות רבות על אחידות לשונית וסכנת איבוד גיוון תרבותי בשפה.
בתחום מדעי המוח, חוקרים ממכון קלטק ובית החולים סידרס‑סיני פיתחו את NOBLE – מערכת ליצירת מודלים ממוחשבים של נוירונים שפועלת פי 4,200 מהר יותר מהשיטות הקיימות. המערכת משלבת ידע ביולוגי עם למידת מכונה מתקדמת ומאפשרת סימולציה של פעילות מוחית רחבת היקף. החוקרת פרופ' אנימה אנאנדקומאר ציינה כי "זהו הצעד הראשון לעבר הדמיה ממוחשבת בקנה מידה של המוח כולו." לפי אחד ממפתחי המערכת, ד"ר קוסטאס אנסטסיואו, הכלי עשוי להוביל להבנה טובה יותר של מחלות נוירולוגיות ולפיתוח טיפולים ממוקדים.
שלושת המחקרים יחד מציירים תמונה חדשה ומרתקת: בינה מלאכותית אינה רק מחקה את החשיבה האנושית - היא עוזרת לנו להבין כיצד אנחנו חושבים, מדברים ומרגישים.
0 תגובות