בטסלה מגדירים את ה-Optimus כ'רובוט הומנואידי כללי', שתכליתו לבצע כל משימה ש"אינה בטוחה, חזרתית או משעממת" עבור בני אדם, תוך שימוש במכלול ה‑AI והחיישנים שפותחו במקור עבור מערכת הנהיגה האוטונומית של החברה. בראיונות ובהופעות פומביות בשבועות האחרונים חזר מאסק על ההערכה כי Optimus עשוי להיות "המוצר בעל נפח הייצור הגבוה ביותר בהיסטוריה", וטען כי הביקוש הפוטנציאלי לרובוטים הומנואידיים כלליים עלול להגיע ל"מספרים אסטרונומיים" אם יצליחו להיות זולים מספיק ובטוחים מספיק לשימוש המוני.
מבחינת טסלה, Optimus אינו גאדג'ט יוקרתי אלא מוצר המוני שתוכנן מראש לייצור תעשייתי אגרסיבי, עם מטרה מוצהרת להגיע למחיר יחידה של כ‑20 אלף דולר עבור גרסאות סדרתיות עתידיות.
אחת מאבני הדרך המרכזיות בחזון הזה היא מה שמאסק מכנה "Optimus כגשושית פון נוימן" - כלומר, מערכת ייצור שבה רובוטים מייצרים רובוטים (פון נוימן הגה את הרעיון התיאורטי למכונה שמשכפלת את עצמה בחלל וכך מסתובבת שנים בחלל ללא הפסקה - 'Von Neumann probe'). לפי פרסומים עדכניים, טסלה מכוונת תחילה לקו ייצור בקצב של כמיליון יחידות בשנה במפעל פרמונט, ובהמשך לקו בקצב של עד עשרה מיליון רובוטים בשנה בגיגה‑טקסס, עם מטרה ארוכת טווח להגיע לייצור של מיליארדי יחידות באמצעות שכפול קווי הייצור עצמם. העיקרון פשוט אך רדיקלי: אם רובוט Optimus מסוגל לבצע הרכבה מכנית, חיווט, בדיקות איכות והעברת יחידות לקו, ניתן - תיאורטית - להקים מפעל שבו עיקר כוח האדם הוא רובוטי, והוצאת בני האדם מהמשוואה מזרזת את קצב ההתרחבות ומפחיתה עלויות באופן חד.
כדי להכשיר רובוט הומנואידי לכלכלת המונים, טסלה משקיעה במקביל ב"חלומות דיגיטליים" - מודלים גנרטיביים המייצרים לעיני הרובוט עולמות וירטואליים שעליהם הוא מתאמן. החברה עושה שימוש בסימולציות פוטו‑ריאליסטיות כדי ללמד את Optimus לבצע שורה ארוכה של משימות, מרמה בסיסית של הליכה ויציבות ועד פעולות עדינות כמו קיפול כביסה או טיפול בחפצים רכים, באופן שמאפשר קפיצה בקצב הלמידה בלי להסתמך על ניסויים פיזיים איטיים ויקרים. מודל האימון הזה דומה לגישה הנהוגה בפיתוח הנהיגה האוטונומית של טסלה, ומטרתו להפוך את הרובוט לפלטפורמה כללית שמסוגלת להכליל מיומנויות לסביבות חדשות, ולא להסתפק ברצפים מתוכנתים מראש של תנועות.
מאסק אינו מסתפק בצד הטכנולוגי ומשרטט גם השלכות חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת של עידן הרובוטים המשכפלים. באירוע כלכלי שבו השתתף לאחרונה טען כי בתוך עשור עד שניים בינה מלאכותית ורובוטיקה יביאו למצב שבו "העבודה תהיה אופציונלית" - האנשים שיעבדו יעשו זאת בעיקר מסיבות של עניין ומשמעות, בדומה לתחביב, ולא מתוך הכרח כלכלי. לדבריו, בכלכלה שבנויה על צבירת הון רובוטי, ייתכן שגם כסף כפי שהוא מוכר כיום יאבד מחשיבותו, שכן רובוטים זולים ויעילים יספקו את רוב הצרכים החומריים של החברה, ויהפכו מחסור לשאלה תכנונית ולא לגזירת גורל.
עם זאת, קולות אחרים בתעשיית הטכנולוגיה מבקשים להכניס מימד של זהירות לדיון, ומזכירים כי תחזיות דומות על "סוף העבודה" הופיעו בכל מהפכה תעשייתית קודמת, אך בפועל נוצרו תפקידים חדשים ומערכות חדשות של תלות כלכלית. מנהלי חברות שבבים ובינה מלאכותית מדגישים כי גם אם רובוטים כמו Optimus ישנו את מבנה שוק העבודה, המערכות ידרשו ממשקים אנושיים, פיקוח, רגולציה ופיתוח מתמשך - מה שייצור סביבם שכבה חדשה של תעסוקה עתירת מיומנות, שאמנם תהיה מצומצמת יותר מהמצב היום, אך הכרחית באותה מידה.
לצד השאלות הכלכליות מתעוררות גם שאלות אתיות ומשפטיות: מי אחראי לתאונות של רובוטים אוטונומיים, כיצד מונעים ריכוז כוח חסר תקדים בידי חברות מעטות שמחזיקות בציי רובוטים עצומים, ומה המשמעות של "צבא רובוטים" לשדה הקרב ולביטחון הבינלאומי.
בטווח הקצר יותר, טסלה מתמקדת ביישומים בסיסיים בהרבה: שימוש באלפי רובוטי Optimus בתוך מפעליה שלה, בתור טכנאים, סבלים, מפעילי מכונות ומבצעי בדיקות, כדי להוכיח שהמערכת יציבה ויעילה לפני שתוצע לשוק הרחב. בחברה מציבים לשנים הקרובות יעדים של קווי ייצור מהדור הראשון, תוך פיתוח דגם Optimus V3 "מוכן לייצור" סביב 2026, עם דגש על הורדת עלויות החומרה, שיפור האחיזה והאיזון והגדלת טווח הסוללה. אם מהלך זה יצליח, טסלה תנסה לשכפל את הנוסחה למפעלים נוספים ולסקטורים נוספים - החל מלוגיסטיקה, דרך תעשיית הרכב והאלקטרוניקה ועד לשירותים עירוניים, טיפול באוכלוסייה מזדקנת ואולי גם הכנה של תשתיות במושבות חלל עתידיות.
כך או כך, ההכרזה של מאסק על Optimus כ"גשושית פון נוימן" מסמנת מעבר חד מדימויים של רכב חשמלי ורקטות - לסיפור חדש: עולם שבו רובוטים כלליים, משוכפלים בעצמם, הופכים לשכבת התשתית של הכלכלה הגלובלית. עבור תומכיו, זהו צעד נוסף בדרך לחברה של שפע והגשמת חלום המדע הבדיוני; עבור מבקריו, מדובר בהבטחה המערבת סכנות של ריכוז עוצמה, פגיעה בשוק העבודה ומשבר אמון בין הציבור לענקיות הטכנולוגיה. בינתיים, Optimus עדיין רחוק מלהציף את הרחובות, אבל עצם העובדה שחברה מסחרית מדברת בשפה של "רובוטים משכפלים עצמם" ממחישה עד כמה הגבול בין ניסוי מעבדה, חזון עתידני ומציאות עסקית הולך ומיטשטש.
0 תגובות