האם כשהזמן מוגבל עדיף לחזור למסעדה המוצלחת שכבר גיליתם, או להמשיך לחפש אופציה טובה יותר? שאלה יומיומית זו, המוכרת לכל מטייל או חובב קולינריה, העסיקה בשנות ה-70 גם את הפיזיקאי זוכה פרס נובל ריצ'רד פיינמן. כהרגלו, פיינמן לא הסתפק בהתלבטות - אלא הפך אותה לבעיה מתמטית מסודרת.
כעת, מחקר חדש שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences חושף כי הפתרון שפיינמן ניסח בכתב ידו לפני עשרות שנים תואם באופן מדויק לאסטרטגיה האופטימלית המוכרת כיום במדעי ההחלטה. החוקרים, בהם בריאן כריסטיאן, אוון רוסק ותומאס גריפית'ס, הצליחו לפענח ולשחזר את חישוביו של פיינמן - משימה שהתעכבה שנים בשל קושי בפיענוח כתב ידו הקשה לקריאה.
מהו המודל?
המודל שפיינמן פיתח מתחיל משאלה פשוטה: אם יש לכם מספר מוגבל של ערבים בעיר חדשה, איך תמצאו מסעדה מצוינת ועדיין תספיקו ליהנות ממנה יותר מפעם אחת? בתחילת החופשה, הוא טוען, צריך "לחקור": לנסות כמה שיותר מקומות חדשים ולהיות בררנים במיוחד – רק מסעדה יוצאת דופן תיחשב כמועמדת קבועה. אבל ככל שהימים עוברים ונשארות פחות ארוחות, כבר אין היגיון להמשיך לרדוף אחרי המקום המושלם. בשלב הזה מורידים בהדרגה את הרף: במקום לשאול "האם זו המסעדה הכי טובה בעיר?", שואלים "האם היא טובה מספיק כדי לאמץ אותה כקבועה שלנו?".
נניח, למשל, שאתם חמישה לילות בעיר זרה: בערב הראשון והשני אתם מוכנים להינעל רק על מסעדה שתרגיש לכם כמו 9 או 10 מתוך 10, גם אם מצאתם כבר מקום שהוא "רק" 8. אם עד הערב השלישי עדיין לא נמצאה מסעדת 9–10, אתם מוכנים להסתפק גם ב־8 מצוין ולהתחיל לחזור אליו. בערב הרביעי או החמישי הרף יורד עוד יותר – מסעדה שמקבלת אצלכם 7–8 כבר נחשבת "טובה מספיק" כדי לעצור את החיפוש ולבחור בה כקבועה.
כך הופך פיינמן דילמה יומיומית פשוטה לנוסחה שמאזנת באופן מחושב בין הפיתוי לחפש משהו טוב יותר לבין הרצון למקסם את ההנאה ממה שכבר מצאנו.
איזון-חקירה-ניצול
אסטרטגיה זו, המכונה בעולם המחקר "איזון חקירה-ניצול" (explore-exploit), מהווה בסיס לשורה ארוכה של בעיות קלאסיות, החל מבחירת עובדים ועד חיפוש דירה. במחקר הנוכחי אף נבדקה התנהגותם של 2,520 משתתפים, ונמצא כי אף שבני אדם נוטים לסטות מהאסטרטגיה האופטימלית, הפתרון של פיינמן אכן מייצג את הדרך היעילה ביותר למקסם תוצאה לאורך זמן.
הקשר בין פיזיקה תיאורטית לבחירת מסעדות עשוי להיראות מפתיע, אך עבור פיינמן - הידוע ביכולתו לחבר בין רעיונות מורכבים למצבים יומיומיים - מדובר בהמשך טבעי. עבור החוקרים, מדובר גם בהשלמת פאזל אינטלקטואלי: עדות נוספת לכך שאחד מגדולי המדענים של המאה ה-20 עסק לא רק בשאלות קוסמיות, אלא גם בדילמות הקטנות של חיי היומיום - ופתר אותן באלגנטיות מתמטית.
0 תגובות