המחאה שפרצה בצרפת לפני כשבועיים נכנסה היום (שלישי) לשלב חדש ומשמעותי, כאשר תלמידי תיכון, סטודנטים, מורים והורים יצאו להפגנות ברחבי המדינה במחאה על מצבה של מערכת החינוך. על פי משרד החינוך הצרפתי, 891 בתי ספר תיכוניים מתוך כ-3,700 ברחבי המדינה נפגעו משיבושים, כאשר הלימודים הושבתו באופן מלא או חלקי. באזור פריז בלבד נפגעו כ-250 מוסדות.
מחאות הסטודנטים מלובות על ידי ארגוני השמאל הקיצוני וועדי העובדים העוצמתיים במדינה.
ארגוני הימין מאשימים את השמאל הקיצוני בתדלוק הפרעות והתקיפות נגד השוטרים. במחאות נצפו דגלי פלסטין והושמעו סיסמאות אנטישמיות, בין היתר נשמע שיר תמיכה בטרוריסט מוחמד מראח שביצע את הפיגוע הנורא בבית הספר היהודי אוצר התורה בטולוז.
משרד הפנים הצרפתי דיווח כי כ-86 אלף בני אדם השתתפו עד שעות הצהריים בהפגנות מחוץ לפריז. בבירה עצמה תוכננה צעדה גדולה שצפויה הייתה לכלול עשרות אלפי משתתפים. ארגוני התלמידים והסטודנטים קראו להמשך המחאה, כאשר איגודי עובדים מרכזיים במערכת החינוך הצטרפו לקריאה להפגנות.
מה דורשים המפגינים?
המחאה החלה באמצע ספטמבר בפרברי פריז, אך התפשטה במהירות לערים רבות ברחבי צרפת. בין מוקדי המחאה נמצאות פריז, מרסיי, ליון, רן, נאנט, טולוז, ליל, שטרסבורג וניס. התלמידים מצביעים על שורה ארוכה של בעיות במערכת החינוך: מבנים מוזנחים, כיתות עמוסות, מחסור במורים והיעדר מחליפים למורים שנעדרים, תנאי תברואה ירודים וכן ביקורת על מערכת הקבלה ללימודים גבוהים.
תלמיד בן 17 משטרסבורג תיאר את המצב: "אנחנו 35 תלמידים בכיתה. אין מספיק שירותים, ויש נזילות מים בחלק מהחדרים. הבניין מתפורר, הקפטריה קטנה מדי. יש אפס תקציב, אפס משאבים". חלק מהתלמידים טוענים גם כי יום הלימודים ארוך מדי וכי בתי הספר אינם מותאמים לצורכי התלמידים.
האירוע היום אינו עוד מחאת תלמידים בלבד. איגודי עובדים גדולים, ובהם CGT, FSU, FO, CFDT, UNSA ו-Solidaires, קראו לחבריהם להצטרף למחאה. גם סטודנטים באוניברסיטאות הצטרפו למערכה. לפי איגוד הסטודנטים הצרפתי, עשרות אתרים אוניברסיטאיים נחסמו או שובשו. בפריז דווח על פעילות מחאה סביב מוסדות אקדמיים מרכזיים, בהם הסורבון.
חלק מהמורים בחרו להתייצב לצד התלמידים במתחמי החסימות. ז'ולייט אסטוויל, מורה לספרדית מפריז, מסרה: "אני כאן פשוט כדי לספק הגנה, ליצור חוצץ בין המשטרה לתלמידים. היום זה עבר בשלום, זה הולך טוב, אבל אני חושבת שהמורים שמגיעים לחסימות באים באמת כדי להגן על הצעירים שלנו".
מנגד, תלמידים המזדהים עם הימין בצרפת החליטו להביע את מחאתם נגד הפרעות ונצפו מסדרים פחי אשפה שהושלכו במרכז הכביש, ומחאו כפיים לשוטרים שהגיעו להשליט סדר.
יותר מתמיד, המחאות מקבלות כעת נופך פוליטי בולט, דבר שבא לידי ביטוי גם באופן הסיקור של המחאות על ידי רשתות התקשורת השונות במדינה.
לצד ההפגנות השקטות, בכמה ערים התפתחו עימותים בין מפגינים לכוחות הביטחון. דווח על שימוש בגז מדמיע בשטרסבורג, ליון ורן, בעוד שבחלק מהמקומות דווח על הצתות והשלכת חפצים לעבר כוחות המשטרה. במרסיי, נאנט וטולוז התקיימו במקביל הפגנות שבהן האווירה הייתה ברובה שקטה.
היקף העימותים הביא לעלייה חדה במספר המעצרים. משרד הפנים מסר כי 6,100 בני אדם נעצרו מאז תחילת המחאה, רובם המכריע קטינים. לפי משרד המשפטים, יותר מ-1,800 בני אדם עומדים בפני הליכים משפטיים, ובהם 1,483 קטינים. לפי לשכת ראש הממשלה, מאז תחילת המהומות נפצעו 215 תלמידים ו-715 שוטרים ואנשי ז'נדרמריה.
ארגוני זכויות אדם מתחו ביקורת על אופן התמודדות המשטרה עם ההפגנות. אמנסטי אינטרנשיונל קראה לרשויות הצרפתיות להימנע משימוש מופרז בכוח ולהבטיח את זכותם של צעירים להפגין באופן שלום. מנגד, הממשלה טוענת כי חלק מהמחאה חרג מהפגנה לגיטימית והפך להתפרעויות אלימות.
ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו הורה לממשלה לקדם פתרונות לחלק מדרישות התלמידים. בין הנושאים שנבדקים: שיפור מצב המבנים, טיפול במחסור במורים ובהחלפות, בחינה מחדש של מבנה יום הלימודים ושיפור תנאי הלימודים. משרד החינוך פתח היום גם התייעצות ארצית עם תלמידי התיכון, שתימשך עד 23 באוקטובר. התלמידים יכולים להעביר באופן אנונימי את הבעיות וההצעות שלהם.
עם זאת, הממשלה ניצבת בפני מגבלה משמעותית: מצבה הפיננסי של צרפת. המדינה מתמודדת עם גירעון תקציבי וחוב גבוה, כאשר עלויות המימון עלו בתקופה האחרונה. לכן, גם אם הממשלה מכירה בחלק מהבעיות שהעלו המפגינים, יישום רחב של דרישותיהם דורש משאבים שאינם פשוטים להשגה.
המחאה מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבור צרפת, חודשים ספורים לפני הבחירות לנשיאות שייערכו לאחר סיום כהונתו של עמנואל מקרון. ההפגנות אמנם החלו סביב מערכת החינוך, אך במהירות התרחבו לשאלות רחבות יותר של יוקר המחיה, אי-שוויון, מצבה הכלכלי של צרפת ותחושת הצעירים כי קולם אינו נשמע.
במקביל, המערכת הפוליטית הצרפתית מנסה לפרש את המחאה ולהשפיע על השיח סביבה. מפלגת השמאל הרדיקלי "צרפת בלתי כנועה" (LFI) הביעה תמיכה במפגינים, בעוד שבימין האשימו גורמי שמאל בליבוי המהומות. המחאה גם מצטרפת לגל רחב יותר של אי-שביעות רצון בצרפת. בסוף ספטמבר יצאו מאות אלפי עובדי ציבור להפגנות נגד שחיקת כוח הקנייה והקפאת השכר במגזר הציבורי.