צרפת נערכת למבצע ביטחוני נרחב בעקבות גל המהומות והביזה שפקד את המדינה בסוף השבוע: הממשלה הודיעה כי לצד תגבור משמעותי של המשטרה, ייפרסו גם כוחות צבא לקראת הפגנות נוספות הצפויות בשבת. במקביל, ראשי הממשלה והמשטרה הודו בכשלים שאפשרו את התפשטות האלימות בערים הגדולות.
ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו הצהיר כי המבצע הביטחוני המתוכנן לשבת יהיה רחב היקף, והדגיש כי המשימה המיידית היא להשיב את הסדר הציבורי לאחר ההתפרעויות שפרצו ב־17 באוקטובר בפריז, מרסיי, ליון ובערים נוספות.
שר הפנים לורן נונייס הודיע כי הצבא יפעל לצד כוחות המשטרה. ההחלטה התקבלה על רקע ביקורת ציבורית חריפה, לאחר שמרכזי ערים רבים נותרו חשופים לבוזזים ולמתפרעים, וכוחות הביטחון התקשו להשתלט על המצב.
"אני מקבל אחריות"
לקורנו הטיל את האחריות למהומות על גורמי שמאל קיצוני, והציג את המצב כבחירה בין אלימות לבין הרפובליקה. מנגד, גורמים במחנה השמאל טענו כי הממשלה התעלמה מהזעם הציבורי לנוכח יוקר המחיה והידרדרות השירותים הציבוריים.
אלא שהביקורת על התנהלות הרשויות לא הגיעה רק מהאופוזיציה. לקורנו הודה כי המדינה כשלה בכמה היבטים מרכזיים של היערכותה: המודיעין לא סיפק מענה מספק, פריסת השוטרים הייתה נוקשה ולא גמישה, והרשויות שגו כאשר לא ביטלו חופשות מתוכננות של שוטרים לקראת סוף השבוע.
שר הפנים נונייס הביע צער על המחדלים ואמר: "אני מצטער מאוד על מה שקרה. אני מקבל את חלקי באחריות".
לאחר ליל שקט יחסית, הרשויות האריכו את העוצר המקומי באזורים שנפגעו מהמהומות עד יום שלישי בלילה. בחלק מהמקומות הוטלו הגבלות גם על קטינים מתחת לגיל 18. בממשלה טענו כי הצעדים סייעו להשיב את השליטה ולמנוע התפרצויות נוספות.
היקף ההרס הוביל לפתיחת חקירה רחבה. הפרלמנט הצרפתי מקים ועדת חקירה שתבחן את נסיבות המהומות, ובמקביל הוקצו כ־200 חוקרים לאיתור המעורבים באלימות, בהצתות ובביזה.
ביום שלישי נעצר אדם החשוד בהצתת בניין העירייה ההיסטורי בעיר לימוז', שבמרכז צרפת, לאחר שהמבנה נהרס בשריפה במהלך ההתפרעויות. לפי הרשויות, החשוד היה מוכר למערכת הביטחון והופיע ברשימת מעקב, וכן השתייך לקבוצת שמאל קיצוני.
גם השימוש ברשתות ובאפליקציות תקשורת עורר דאגה. חבר הפרלמנט סילבן מיילאר טען כי חלק מהאפליקציות הפכו למעשה למערכת קשר עבור מתפרעים ובוזזים, שאפשרה להם לתאם את פעילותם.
המהומות כבר גובות מחיר כלכלי כבד. רשת הסופרמרקטים קרפור דיווחה כי נגרמו לה הפסדים של עשרות מיליוני אירו כתוצאה מגניבות ונזקים, והגדירה את המצב כחסר תקדים.
גם שוק האג"ח הצרפתי הגיב למשבר: התשואה על האג"ח הממשלתיות לעשר שנים עלתה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2002, על רקע החשש מהמשך חוסר היציבות ומהשלכותיו הכלכליות.
למרות תגבור כוחות הביטחון והטלת העוצר, המחאה רחוקה מסיום. ארגון הסטודנטים המרכזי בצרפת, UNEF, קרא לקיים הפגנות נוספות בשבת והבטיח להמשיך להפעיל לחץ על ממשלתו של הנשיא עמנואל מקרון. הארגון מוחה נגד מה שהוא מתאר כהידרדרות במערכת החינוך וכמחסור בתקציבים.
במקביל, קבוצות המזוהות עם תנועת "האפודים הצהובים" קראו לפעולות מחאה בעקבות העלייה במחירי הדלק. התנועה, שפרצה לתודעה ב־2018 במחאה על תוכניות להעלות את מסי הדלק, כמעט שלא הייתה פעילה בשנים האחרונות. בעבר הובילו מחאותיה לחסימות כבישים ממושכות ואילצו את הממשלה להעניק ויתורים כלכליים משמעותיים.
המהומות מתרחשות פחות משנה לפני הבחירות לנשיאות צרפת, בתקופה שבה מועמדים מהימין הקיצוני ומהשמאל הקיצוני זוכים לתמיכה משמעותית בסקרים. כעת, לצד הניסיון להשיב את הביטחון לרחובות, הממשלה ניצבת בפני מבחן פוליטי וכלכלי משמעותי.