מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Environmental Research Letters והובל על ידי פרופ’ קורי ברדשו מאוניברסיטת פלינדרס שבאוסטרליה, בחן נתוני אוכלוסייה עולמיים המשתרעים על פני יותר ממאתיים שנה. באמצעות מודלים של צמיחה אקולוגית, מצא הצוות כי עד שנות ה־50 של המאה ה־20 גדלה האוכלוסייה העולמית בקצב הולך וגובר - ככל שמספר האנשים גדל, כך גברו החדשנות והניצול האנרגטי, אשר בתורם דחפו להתרחבות נוספת.
אך בשנות ה־60 חל מפנה: שיעור הגידול החל להאט, אף שהאוכלוסייה עצמה המשיכה לגדול. "זיהינו את תחילתו של מה שאנחנו מכנים 'שלב דמוגרפי שלילי'," הסביר ברדשו. "זה הרגע שבו הוספת אנשים אינה מזרזת עוד את קצב הצמיחה, אלא להפך."
לפי התחזיות, אם מגמה זו תימשך, תגיע אוכלוסיית העולם לשיאה בין השנים 2065 ל־2075 - בין 11.7 ל־12.4 מיליארד בני אדם - אם לא שתתייצב או תחל לרדת.
הפער העצום בין רמת האוכלוסייה הצפויה לבין רמת הקיימות שנקבעה, מוסיפים החוקרים, מתאפשר רק בזכות ניצול יתר של מאגרי טבע, קרקעות ואנרגיה. "כדור הארץ פשוט אינו מצליח לעמוד בקצב שבו אנו צורכים משאבים," מזהיר ברדשו.
הקשרים סביבתיים ומה הלאה
ניתוח הנתונים הראה כי גודל האוכלוסייה מסביר חלק גדול יותר מהשינויים בעליית טמפרטורות, פליטות הפחמן וטביעת הרגל האקולוגית מאשר צריכה לנפש לבדה. המשמעות: גם גידול מספרי וגם רמת הצריכה אחראיים יחד להתחממות הגלובלית ולפגיעה במערכות החיים על פני הכדור.
החוקרים - בניהם החוקר הוותיק פרופ’ פול ארליך מאוניברסיטת סטנפורד, לצד עמיתים מאוניברסיטאות קיימברידג’, מערב אוסטרליה וקליפורניה - מדגישים כי אין מדובר בתחזית לאסון מיידי, אלא באזהרה חמורה מפני הידרדרות הדרגתית. הם קוראים לממשלות לשנות במהירות את דפוסי הייצור, האנרגיה והחקלאות, ולתכנן מחדש את מערכות הצריכה והאוכלוסייה העולמיות.
"החלון לפעולה מצטמצם, אך עדיין יש מקום לתפנית משמעותית - אם המדינות ישתפו פעולה," סיכם ברדשו.
0 תגובות