כולנו ראינו את הסרטונים הוויראליים: רובוטים שמבצעים ג'וגינג, מכינים קפה או מסדרים את הסלון.
אבל האמת, כפי שנחשפה בוועידת הרובוטיקה בבוסטון, צנועה בהרבה. מומחים בתחום מודים כי רוב הרובוטים ההומנואידיים שאתם רואים כיום הם למעשה "מופעלים מרחוק" או תקועים בביצוע משימות צרות ומוגדרות מראש.
קחו לדוגמה את הרובוט Neo, שהושק בקול תרועה רמה כרובוט הצרכני הראשון שישנה את החיים בבית. בפועל, מאחורי הקלעים, הוא הונחה על ידי אדם שעמד בצד עם שלט. הפער בין ההבטחות של דמויות כמו אילון מאסק, המציג את אופטימוס (Optimus) כפורץ דרך, לבין המציאות הטכנית, הוא עדיין עצום.
כדי שרובוט יוכל באמת לתפקד בעולם האמיתי, הוא זקוק לכמות אדירה של נתונים ואין מספיק כאלה. כדי לפתור את הבעיה, חברות רובוטיקה מציבות כיום מצלמות בכל מקום אפשרי: מאנשים שמבשלים בביתם ועד פועלים בסדנאות טקסטיל בהודו, הכל כדי להקליט תנועה אנושית וללמד את המכונות איך להתנהג.
ההתקדמות אמנם ממשית, והבינה המלאכותית מאיצה אותה באופן דרמטי. מודלים חדשים מסוג VLA (ראייה-שפה-פעולה) מאפשרים לרובוט לקשר בין מה שהוא רואה במצלמה לבין הוראות כתובות בזמן אמת. אפילו "הלב" של הרובוטיקה – הידיים – קרוב מתמיד, עם חיישנים שמסוגלים לזהות מגע בעור אדם.
"קופסה שחורה"
למרות ההתקדמות, המכשול הגדול ביותר הוא הבטיחות. בניגוד לצ'אטבוטים כמו ChatGPT, טעות של רובוט בעולם הפיזי יכולה לגרום לפציעות קשות.
המערכות הללו מוגדרות על ידי המומחים כ"בלתי צפויות" וכ"קופסה שחורה" אפילו האנשים שבונים אותן לא תמיד מבינים למה הרובוט פועל כפי שהוא פועל.
"הם אפילו לא קרובים לרמת הבטיחות הנדרשת", מזהירים בתעשייה, במיוחד כשמדובר בסביבה חברתית עם בני אדם. מערכות ה-AI הללו אינן פועלות תמיד אותו הדבר פעמיים, מה שהופך אותן למסוכנות וקשות לחיזוי.
למרות הניסויים של חברות ענק כמו יונדאי ו-BMW, אנדרואיד רב-תכליתי שיכול לעשות "קצת מהכל" רחוק מאיתנו עוד שנים רבות. עד שלא נראה רובוט שמתמודד עם משימות משתנות ללא מפעיל בצללים וללא מסלול מתוכנת מראש, עלינו לזכור: מה שאנחנו רואים על המסך הוא לעיתים קרובות רק אשליה מתוחכמת.
0 תגובות