בינואר 2008 רעדה המערכת הפיננסית העולמית כאשר בנק סוסיאטה ז'נרל הצרפתי פרסם הודעה דרמטית: טריידר צעיר בשם ז'רום קרוויאל ביצע עסקאות לא מורשות שגרמו להפסד של 4.9 מיליארד אירו. הסכום העצום, שהיווה אחד ההפסדים הגדולים בהיסטוריה של השווקים הפיננסיים, הפך את קרוויאל לדמות מרכזית בפרשייה שריתקה את העולם כולו.
קרוויאל החל את דרכו בבנק בשנת 2000 כעובד במחלקת ה-Middle Office, המחלקה האחראית על ניטור סיכונים ובקרה פנימית. במשך חמש שנים הוא למד לעומק את מערכות המחשב, את נהלי הבקרה ואת הפרצות במערכת הפיננסית של הבנק. הידע המקיף שצבר שימש אותו בהמשך כאשר עבר לעבוד כטריידר.
בשנת 2005 קודם קרוויאל לתפקיד ג'וניור טריידר בדסק Delta One, דסק יוקרתי שהתמחה במסחר בנגזרים ומדדים. סביבת העבודה הייתה קשה במיוחד - ימי עבודה של 20 שעות, לחץ מתמיד ודרישה מתמדת לתשואות גבוהות יותר. קרוויאל הגיע לעבודה לפני שבע בבוקר ועזב לעיתים רק בעשר בלילה, כשהוא מרותק למסכים ולשינויי השערים הרציפים.
כדי להבין את הסיפור המרתק של קרוויאל, צריך קודם להבין מה זה טריידינג ואיך זה עובד.
טריידינג (מסחר בשוק ההון) הוא פשוט קנייה ומכירה מהירה של מוצרים פיננסיים, כמו מניות של חברות או מטבעות, כדי להרוויח מכך שהמחיר שלהם עולה או יורד. אם בהשקעה רגילה קונים מנייה ומחכים שנים, בטריידינג מנסים להרוויח מהשינויים הקטנים במחיר שקורים תוך כמה ימים, שעות או אפילו שניות.
הסוחרים משתמשים במחשבים, בנתונים מהירים ולפעמים גם בכסף ששאלו מהבנק כדי להגדיל את הרווחים – אבל גם את הסיכוי להפסיד. זה מה שעושים אנשי החליפות בוול סטריט, וזה גם מה שעשה קרוויאל - עד הנפילה.
מהצלחה ראשונית לסחרור מסוכן
התפנית הראשונה בקריירה של קרוויאל הגיעה עוד בשנת 2005, כאשר זיהה הזדמנות בשוק בעקבות אירועים ביטחוניים באירופה. הוא ביצע הימור על ירידת מניות חברת הביטוח 'אליאנס' - והרוויח לבנק תוך דקות סכום עתק של 500 אלף אירו.
עד סוף אותה שנה - הוא הצליח לייצר רווח כולל של 5 מיליון אירו. למרות ההצלחה הכספית הכבירה, הבנק הסתפק בבונוס צנוע של 30 אלף אירו בלבד.
במושגים של 'וול סטריט', רווח של 500 אלף יורו בפעולה בודדת הוא אירוע יוצא דופן. אך מטבע הדברים, ככל שהרווח גדול, כך גם הסיכון שנלווה אליו, בטח כשמדובר בכסף שאינו שלך.
קרוויאל מתאר כי לאחר ההצלחה הזו הוא איבד את הערך לכסף, כאשר עשרות מיליוני יורו עברו תחת ידו בהינף יד. תחושת השכרות של ההצלחה המסחררת תהיה גם זו שתביא לנפילתו הבלתי-נמנעת.
ההצלחה הראשונית יצרה מנגנון לחץ פנימי שבו כל רווח הפך מיד ליעד החובה של השנה הבאה. הרווח של 5 מיליון אירו הפך ליעד של 12 מיליון, והדרישה לתשואות גבוהות הלכה והסלימה. קרוויאל מצא את עצמו בסחרור מתמיד של ניסיון לעקוף את היעדים ולהוכיח את ערכו - והוא הצליח.
כדי לשפר את מהירות התגובה שלו, החל קרוויאל ללמוד תכנות באופן עצמאי ובנה תוכנות שביצעו אוטומציה לפעולות המסחר. הפיתוחים הטכנולוגיים איפשרו לו לשגר הוראות קנייה ומכירה בהיקפים נרחבים ישירות מהמחשב האישי שלו, מבלי שמערכות הבקרה יזהו את היקף הפעילות האמיתי.
השיטה שהערימה על מערכות הבקרה
במהלך שנת 2007 הגיעו הימורי המסחר של קרוויאל לשיאים חדשים. הוא הצליח לצבור רווחים סודיים בהיקף של 1.4 מיליארד אירו עבור הבנק, אך כדי להסתיר את היקף הפעילות פיתח שיטה מתוחכמת המבוססת על רישום עסקאות דמה במערכות המחשב.
העסקאות הפיקטיביות הוזנו במקביל לעסקאות האמיתיות ואיפסו את ניתוחי הסיכון האוטומטיים רגע לפני פרסום הדוחות היומיים. הידע שרכש במחלקת ה-Middle Office והציוד הטכנולוגי שפיתח איפשרו לו להערים על מנגנוני הבקרה במשך חודשים ארוכים.
היקף הפעילות הגיע לשיא חסר תקדים כאשר הפוזיציות הפתוחות של קרוויאל בשווקים האירופיים הגיעו לסכום דמיוני של כ-50 מיליארד אירו, כל זה מתחת לאף של הבנק.
סכום זה היה גבוה באופן משמעותי משוויו הכולל של בנק סוסיאטה ז'נרל באותה תקופה, והציב את המוסד הפיננסי בחשיפה כוללת לקריסה, מבלי שהבנק ידע לכאורה, בדגש על המילה "לכאורה", על העסקאות המפוקפקות אותן הוא מבצע.
קרוויאל מצידו טוען כי הבוסים הישירים שלו היו מודעים היטב לסכומים העוברים תחת ידו, אולם בחרו להעלים עין לאור הצלחתו המסחררת.
הגילוי והמכירה הבהולה
בינואר 2008 נחשפה חריגת הענק על ידי צוותי הבקרה של הבנק בעקבות הימור לא מוצלח אותו ביצע.
אלא שההימור המדובר עמד על סכום דמיוני של 50 מיליארדי יורו.
הנהלת המוסד קיבלה החלטה מיידית למכור את כל הפוזיציות הפתוחות ולחסל את החשיפה בתוך שלושה ימי מסחר רצופים. המכירה הבהולה התבצעה בדיוק כאשר השווקים הבינלאומיים חוו נפילות שערים חדות, והפסד סופי של 4.9 מיליארד אירו נקבע. סכום בלתי נתפס.
האירוע הפך מיידית לכותרת ראשית בכל אמצעי התקשורת בעולם. הנהלת הבנק נקטה בקו תקיף במיוחד נגד קרוויאל בניסיון להרחיק את עצמה מהאחריות למחדל. מנכ"ל הבנק באותה תקופה, דניאל בוטון, אף כינה אותו בביטויים חריפים והשווה אותו לטרוריסט.
קרוויאל נעצר והוגש נגדו כתב אישום באשמת מעל באמון, זיוף נתונים והחדרת נתונים כוזבים למערכות מחשב. בית המשפט הצרפתי הרשיע אותו וגזר עליו עונש מאסר בפועל, לצד חיוב כספי חסר תקדים להשיב את מלוא ההפסדים - אדם אחד - שחייב לבנק צרפתי 5,000,000,000 יורו.
לאורך כל הריאיון, קרוויאל מתעקש כי לא הכניס יורו בודד מאותן פעולות שביצע עבור הבנק. למעשה, גם הבנק מודה כי לא הייתה כאן מעילה בכספים לצרכים אישיים, אלא חוסר אחריות משווע בכספים שאינם שלו.
'הייתי רק בורג קטן במערכת'
במהלך המשפט טען קרוויאל כי דרג המנהלים בבנק היה מודע לפעולותיו ועצם עיניים כל עוד הזרים רווחי עתק. "הם האשימו אותי שגרמתי להם להפסיד 4.9 מיליארד אירו", אמר קרוויאל, והוסיף כי "הוא מרגיש שהיה בסך הכל בורג קטן במערכת" אשר שירת את האינטרסים של המוסד הפיננסי עד לרגע שבו הדברים יצאו משליטה.
השעבוד המלא למסכי המסחר ולתוצאות הכספיות הוביל למחיקה הדרגתית של זהותו האישית. קרוויאל הסביר כי "הוא זוהה חברתית רק לפי הרווחיות שהביא לבנק", והוסיף כי תחושת הקיום שלו התמצתה אך ורק במספרים שהציג בסוף כל יום מסחר.
בראשית הדרך קבע בית המשפט בפריז כי קרוויאל אשם בשורה של עבירות הונאה והפרת אמונים, והטיל עליו את החוב דרקוני בסך 4.9 מיליארד אירו.
מכיוון שאין אדם בעולם או כמעט שיכול להחזיר חוב בסדר גודל כזה, המשמעות דה-פקטו הייתה שכל כסף שהגיע לבעלותו נלקח ממנו באופן מיידי, וכך נגזר עליו אז לחיות עד יומו האחרון.
סכום עתק זה, ששיקף את מלוא ההפסדים שנגרמו לבנק סוסיאטה ז'נראל, נחשב באופן ברור לעונש כלכלי שאין לצאת ממנו.
התפנית הדרמטית בעלילה התרחשה לאחר סדרה ארוכה של ערעורים ומאבקים משפטיים עיקשים שנמשכו שנים.
נקודת המפנה הגיעה כאשר בית המשפט העליון בצרפת ביטל את חוב העתק, ולאחר מכן קבע בית המשפט לערעורים בוורסאי כי לבנק הייתה אחריות כבדה למחדלי הפיקוח והבקרה שאיפשרו את החריגות.
השופטים הפחיתו את הפיצויים בשיעור של 99.98 אחוזים וקבעו כי קרוויאל ישלם מיליון אירו בלבד, פסיקה שהביאה לסיומה של התביעה האזרחית המקורית בסכום הדמיוני.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
כיום, כשהוא אב לילדה קטנה, מביט קרוויאל על הפרשה מזווית מפוכחת ואינו מאפשר לאירועי העבר לנהל את חייו. הוא הבהיר כי "אני לא מתחרט על הדרך שעברתי, למדתי ממנה המון", אומר הטריידר לשעבר. הוא אף ציין כי מצא נקודות חוזקה אפילו בתקופת המעצר. בימים אלו, בשנת 2026 ממשיך קרוויאל לפעול כדי שהעובדות המלאות בתיק יוכרו רשמית על ידי מערכת המשפט.
0 תגובות