בשבועות האחרונים, שמי אוקראינה הפכו לעדים אילמים למחזה מצמרר שחוזר על עצמו: גופות של חיילים רוסים המוטלות על עמדות גבוהות, אנטנות, מגדלי תקשורת וגגות חשופים. התיעודים המופצים ברשתות חושפים אמת מרה: מי שהיו אמורים להיות ה"עיניים" של הצבא הרוסי, הפכו למטרות נייחות של שדה הקרב.
הסיבה שחיילים רוסים מוצאים את מותם דווקא בנקודות הגבוהות והפגיעות הללו טמונה בייאוש טכנולוגי. הכוחות הרוסיים הסתמכו על מה שבאוקראינה מכנים "טפילות טכנולוגית" – שימוש באלפי טרמינלים של Starlink שהוברחו בדרכים עקיפות. הציוד הזה, שנועד במקור לתיירים, הפך לעמוד השדרה של הפיקוד והשליטה הרוסי, כשהוא מותקן בנקודות גבוהות כדי להבטיח קליטה ושידור של וידאו חי מרחפנים.
אלא שאז, "המתג הורם". בתיאום בין ממשלת אוקראינה לאילון מאסק, הופעלו פרוטוקולים של "רשימות לבנות" שחסמו מכשירים לא מורשים. בבת אחת, הטרמינלים הרוסיים הפכו ל"דלועים מעופפים", כפי שתיאר זאת בציניות עיתונאי מקומי.
כאשר התקשורת קרסה, הצבא הרוסי נקלע ל"קטסטרופה". ללא החיבור המהיר של סטארלינק, המפקדים בשטח הפכו ל"עיוורים כמעט לחלוטין". הניסיונות הנואשים להחזיר את הקליטה, לתקן את המכשירים או להשתמש בציוד רדיו מיושן ופגיע, מאלצים את החיילים לטפס לעמדות גבוהות וחשופות בניסיון נואש "לתפוס אות".
בעוד אוקראינה מחזירה לעצמה את היתרון הטכנולוגי, רוסיה נאלצת לסגת לדוקטרינות תקשורת מהתקופה הסובייטית. המראות של חיילים מחוסלים על מגדלים הם עדות כואבת לכך שבמאה ה-21, המידע הוא החמצן של הלוחם. ברגע שהחמצן הדיגיטלי נותק, גם העמדה הגבוהה ביותר הופכת לקבר.
0 תגובות