כתב ה'ניו יורק טיימס' תומאס פרידמן שכבר סיפק בעבר מספר אמירות שנויות במחלוקת, מצליח להפתיע גם היום (שני) בטור דעה אודות המלחמה בעזה, ואיך לדעתו הייתה תגובת ישראל צריכה להיראות, כשהוא לא מסתיר את דעתו נגד המלחמה שמנהלת ישראל, שפרצה בעקבות הטבח המזוויע שביצע החמאס-דאעש.
בתחילת המאמר, מזכיר פרידמן את התנהלותו של ראש ממשלת הודו בעבר, לאחר שג'יהדיסטים חדרו מפקיסטן ורצחו 160 אזרחי המדינה. "מה הייתה תגובתו הצבאית של סינג ל-11 בספטמבר בהודו? הוא לא עשה כלום", מציין פרידמן את ההתנהלות של ראש הממשלה ההודי כדוגמא לאופן שבו ישראל צריכה להתנהל.
במאמר הוא מסביר כי אחד השיקולים של ראש הממשלה ההודי דאז היה שאם הוא יתקוף בחזרה את פקיסטן "כל תגובה צבאית הייתה מסתירה במהירות עד כמה שערורייתית ונוראה הייתה הפשיטה על אזרחים ותיירים הודים", בגלל ההרג ושפיכות הדמים שהייתה מתרחשת כתוצאה ממתקפת נגד.
אחרי שהוא מסביר ש"ישראל היא לא הודו" בהתחשב בכמות האוכלוסייה, גודל הטרגדיה ושיקולים נוספים, הוא עדיין מדגיש כי "עם זאת, מאלף לחשוב על הניגוד בין תגובת הודו לפיגוע הטרור במומבאי לבין תגובת ישראל לטבח של חמאס", כותב פרידמן.
"אחרי הזוועה הראשונית מהברבריות הצרופה של הסתערות חמאס על ילדי ישראל, מבוגרים ומסיבת ריקודים, מה קרה? הנרטיב עבר במהירות לאכזריות של מתקפת הנגד הישראלית על אזרחים בעזה, ביניהם טבע חמאס את עצמו. מכת הנגד הישראלית האדירה האפילה על הטרור של חמאס ובמקום זאת הפכה אותם לגיבורים לחלקם", מתאר כתב ה'טיימס'.
"היא גם אילצה את בעלות הברית הערביות החדשות של ישראל בהסכמי אברהם להתרחק מהמדינה היהודית", אומר פרידמן.
בכתבה מגנה פרידמן את תגובות הנגד של גורמים פרוגרסיביים קיצוניים שצידדו בחמאס, והוא מדגיש "עוד טרם התגובה הישראלית", ומדגיש שאמנת חמאס היא להכחיד את ישראל.
"אבל בדיוק בגלל שעקבתי מקרוב אחר תגובתו הייחודית של סינג לפיגועי הטרור במומבאי, תמכתי מיד בתגובה הרבה יותר ממוקדת ומחושבת מלאה מצד ישראל", כותב פרידמן.
"היה צריך לקרוא למבצע הזה "הצל את בני הערובה שלנו" ולהתמקד בלכידת והריגת חוטפי ילדים וסבים", כותב פרידמן ומוסיף: "כל הורה יכול היה להבין את זה".
כלומר, לפי פרידמן, ישראל הייתה צריכה להימנע מפגיעה בחמאס ובמקום זאת להסתפק בלכידתם של אלו שנכנסו לישראל וביצעו את הטבח.
"במקום זאת, ממשלתו של בנימין נתניהו מיהרה מיד לתוכנית "למחוק" את חמאס "מעל פני האדמה", כפי שניסח זאת שר הביטחון יואב גלנט. "ובתוך שלושה שבועות ישראל גרמה בקלות יותר מפי שלושה ממספר ההרוגים וההרס האזרחיים בעזה שספגה ישראל, תוך שהיא מתחייבת להשתלט על השליטה הצבאית על עזה - פעולה, על בסיס אוכלוסייה יחסי, ששווה בערך ל- ארצות הברית מחליטה כמעט בן לילה לכבוש חצי ממקסיקו", מקונן פרידמן.
עוד הוא מציין כי אין למדינת ישראל תוכנית אופרטיבית לרצועה ליום שאחרי, כמו גם תכנון מדוקדק של ניהול החיים של תושבי עזה וההוצאות הכספיות עימם ישראל תיאלץ להתמודד לצורך רווחתם של הפלסטינים.
פרידמן ממשיך כי לבנימין נתניהו אין 'בייס' למהלך: "לנתניהו אין צוות אופוזיציה שתומך בו. יש לו צוות של אנשים שמתבקשים לעשות בחירות מייאשות לטווח ארוך, תוך שהוא יודע שראש הממשלה שלהם הוא אדם כל כך נמוך שהוא יאשים אותם בכל מה שמשתבש ויזכה בכל קרדיט על כל מה שהולך כשורה", מסנן פרידמן באופייניות.
ישראל צריכה להפסיק את האש, אומר פרידמן. כתב ה'ניו יורק טיימס' משוכנע שזה יביא את החמאס לחשבון נפש מול אזרחיו: "אני רוצה לראות את מנהיגי חמאס יוצאים מהמנהרות שלהם מתחת לבתי חולים ומסתכלים לאנשים שלהם, ולתקשורת העולמית, בעיניים ומספרים לכולנו למה הם חשבו שזה רעיון כל כך נהדר להשמיד ולחטוף ילדים וסבתות ישראלים ולהפעיל את זה מכה איומה על הילדים והסבתות של השכנים הישראלים, שלא לדבר על של העזתים".