העזתים שחזרו לצפון הרצועה נדהמו לראות את גודל ההרס שהותירו אחריהם מטוסי חיל האוויר במרדף אחר מחבלי חמאס.
חלקם חזרו בעקבות כך לדרום הרצועה או לאזורים שפחות נפגעו, ואחרים בחרו להישאר, לשפץ את בתיהם או להתגורר באוהלים עד שיגיע הכסף הערבי לשיקום הרצועה.
עד אז, מתברר שהעזתים מתמודדים עם בעיה נוספת: מחסור חמור במי שתיה.
"חזרנו לכאן ולא מצאנו לא משאבות ולא בארות. לא מצאנו מבנים או בתים", סיפר עזתי לסוכנות הידיעות 'רויטרס'.
הוא הוסיף: "באנו והקמנו אוהלים למחסה, אבל אין מים. אין לנו מים", הוא חזר והדגיש בפני הכתבים.
לפי התיאור של סוכנות הידיעות, מים לשתייה, בישול ומקלחות הפכו למותרות ברצועת הטרור של עזה.
אחד העזתים ששוחח עם העיתונאים אמר שלפעמים הוא הולך דרך של 16 ק"מ ברגל כדי למצוא מים למקלחת בעיר עזה.
"חלק מהפלסטינים חפרו בארות באזורים סמוכים לים, או מסתמכים על מי ברז מלוחים מהאקוויפר היחיד של עזה, המזוהמים במי ים וביוב", תואר בכתבה.
עזתי אחד שהתלונן על המחסור במים סיפר כי למרות בעיות בריאותיות ופגיעה בסחוס, הוא נאלץ לצעוד מרחקים כדי למלא דליים מצינור מים. "אין לנו ברירה, אנחנו מתעלמים מהכאב כי חייבים", אמר.
עזתי אחר, בן 12, ציין שהוא גורר עגלה לאורך מספר קילומטרים כדי להביא מים למשפחתו.
עזתי נוסף, בן 35, אמר שהעירייה מספקת מים רק פעם בשלושה ימים, ולכן הוא נדרש למשוך מכלי מים כבדים לגג ביתו באמצעות חבל. "לעלות ולרדת עם המשקל הזה זה קשה. יש כאן ילדים וזקנים, וכולם זקוקים למים", התלונן העזתי.
מתוך כ-306 בארות מים לפני המלחמה שהמיט חמאס על עמו, 208 יצאו מכלל שימוש בעקבות המלחמה.
ראש העיר של חמאס בבית לאהיה, האשים את ישראל במחסור במים. "יש מחסור גדול מכיוון שהכיבוש מונע כניסה של מקדחים, מחפרים, מכונות, ציוד וגנרטורים הדרושים להפעלת בארות ולחפירתן", אמר איש חמאס.
ישראל מצידה מתקפלת. בתגובה של מתאם פעולות הממשלה בשטחים נמסר שישראל עובדת עם סוכנויות בינלאומית כדי לתקן את קו המים לרצועה.
לבינתיים, בימים אלו מתחילים העזתים את שיקום המבנים שנהרסו, בעוד חמאס עוסק בשיקום הכוח הצבאי שלו, עד לסבב הבא.
0 תגובות