מיטיבי לכת בסבך ההצהרות, האמירות והמעורבות הבינלאומית בנעשה ברצועת עזה ובהקשר של הדיונים המדיניים על היום שאחרי המלחמה - מבחינים כי מאחורי הקלעים סין מגבירה את השפעתה במזרח התיכון ומנווטת בין תמיכה גלויה בפלסטינים, שמירה על קשרים עם ישראל וחיזוק הברית עם רוסיה.
מאז ה־7 באוקטובר בייג'ינג מפגינה "ניטרליות מוטה" – מצד אחד מתגברת בעמדותיה הפוליטיות לטובת הפלסטינים, מצד שני ממשיכה לקדם אינטרסים כלכליים ואסטרטגיים עם ישראל.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
מנגד במלחמת ישראל־איראן נרשם שינוי בעמדת בייג'ינג: סין הפנתה ביקורת חריפה כלפי איראן ונקטה קו מפויס כלפי ישראל. חוקרים סינים בולטים תיארו את איראן כ"נמר מנייר", והצביעו על כך שהמדינה מתקשה לעמוד בקצב האירועים במזרח התיכון ואינה מספקת עוד לגיטימציה לאינטרסים הסיניים.
השופט "הרחום ביותר בעולם" הלך לעולמו בגיל 88
כותרות אלו - מאתגרות את טובי המוחות בתחום המדיני בישראל - לעקוב אחר סבך האינטרסים הסיני ולנסות להפיק ממנו תועלת בכל משחקי הכוחות מול המעצמות.
בין מוסקבה לבייג'ינג – ברית שמדאיגה את וושינגטון
בממשל טראמפ הביעו לא פעם דאגה מהקשר הישיר וברית האינטרסים המתהדקת בין סין לרוסיה. הנשיא האמריקאי טען כי שיתוף פעולה מתמשך בין שתי המעצמות הגרעיניות עלול להגביר את חוסר היציבות בעולם, ולהפוך את ארצות הברית ושאר המדינות לפחות בטוחות ופחות משגשגות
ניטרליות מוטה – האסטרטגיה הסינית במזרח התיכון
מאז מתקפת ה־7 באוקטובר, סין הגבירה את קריאותיה בזירה הבינלאומית לתמיכה בעם הפלסטיני, תוך הימנעות עקבית מגינוי חמאס, חיזבאללה, איראן והחות'ים. מבחינתה, מקרי ההסלמה במזרח התיכון מוצגים כולם כנגזרת ישירה של הסכסוך הישראלי־פלסטיני.
במקביל, היא ממשיכה לטפח קשרים כלכליים ודיפלומטיים עם ישראל – הסתירה בין הרטוריקה להתנהלות בפועל ממחישה את הניטרליות המוטה שמאפיינת את מדיניות בייג'ינג באזור.
קשרים כלכליים עם ישראל – שגשוג לצד זהירות
עוד לפני המלחמה, היחסים בין סין לישראל התבססו על שגשוג כלכלי, בעיקר בתחומי סחר ותשתיות. הייבוא מסין הפך לרכיב מרכזי בכלכלה הישראלית, וישראל אימצה גישה פרגמטית: חיזוק הקשרים עם בייג'ינג תוך ניסיון לנווט בזהירות מול הרגישות האמריקנית.
כך למשל, במהלך הקורונה, נמתחה ביקורת חריפה מצד מזכיר המדינה האמריקאי דאז מייק פומפאו, שהזהיר את ישראל מפני השקעות סיניות בשל חשש ביטחוני ואף האשים את בייג'ינג בהסתרת מידע על הנגיף. בתגובה, שגרירות סין בישראל פרסמה הודעה יוצאת דופן: "אנו בטוחים כי חברינו היהודים לא רק מסוגלים למגר את נגיף הקורונה אלא גם את 'הווירוס הפוליטי', ולבחור במסלול שעונה הכי טוב על האינטרסים שלהם".
מסרים חדים לצד הפלסטיני
במקביל, סין חידדה את קריאותיה לתמיכה ב"מאבק הצודק של העם הפלסטיני". היא מדברת על "סיום הנכבה", זכות השיבה, ריבונות מלאה ומדינה פלסטינית בגבולות 1967 שבירתה מזרח ירושלים.
בייג'ינג תומכת בפעילות אונר"א, בחיזוק מוסדות הרשות הפלסטינית ואף מארחת יוזמות פיוס פנים־פלסטיניות שנועדו להכשיר דה־פקטו את הלגיטימיות של חמאס.
במאמר שפרסם רועי בן צור מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, הוא מציין כי בייג'ינג מציבה את כלל הזירות הרותחות במזרח התיכון – מלבנון ועד תימן – כנגזרות ישירות של היעדר פתרון לסכסוך הישראלי־פלסטיני. בכך היא מטילה את עיקר האחריות על ישראל, ומציירת עצמה כמתווכת פוטנציאלית המחזיקה ב"פתרון שורשי"
ברית האינטרסים עם רוסיה – דאגה גוברת בוושינגטון
מעבר למזרח התיכון, בסוגיית המלחמה באוקראינה מציגה סין ניטרליות מוצהרת – אך בפועל מספקת לרוסיה גב דיפלומטי וכלכלי, שבממשל הקודם בראשות ג'ו ביידן ייחסו לו תרומה משמעותית להמשך המלחמה. בממשל טראמפ הביעו דאגה מהעמקת הברית בין מוסקבה לבייג'ינג, והזהירו כי שיתוף פעולה מתמשך בין שתי המעצמות הגרעיניות רק יגביר את חוסר היציבות בעולם.
צריך גם לזכור כי רוסיה וסין חברות קבועות במועצת הביטחון של האו"ם, לדבר יש השפעה רבה על יכולת התמרון של ארה"ב בהצעות לטובת ישראל ואף להטלת החלטות להפסקת אש מיידית בעזה - בה תומכות רוסיה וסין בהשפעת מדינות ערב.
נפט וטכנולוגיה לשדה הקרב
להמחשה: בייג'ינג רוכשת כמויות גדולות של נפט רוסי תוך התעלמות מתקרת המחירים שהטילו ארה"ב ובעלות בריתה, ומספקת למוסקבה טכנולוגיות מתקדמות – ובהן מערכות לכטב"מים – שיכולות לשמש ישירות בשדה הקרב. בכך היא מערערת את מאמצי הסנקציות ומבססת עצמה כשותפה קריטית של רוסיה בעידן שלאחר הפלישה לאוקראינה
במקביל, ברשתות החברתיות בסין הופיעו דיווחים בלתי מאומתים על שכירי חרב סינים הלוחמים באוקראינה, כאשר נשיא אוקראינה זלנסקי ציין כי רוסיה מגייסת אזרחים סינים דרך הרשתות החברתיות.
נוכחות צבאית ואסטרטגית
דוגמה נוספת: במהלך השנה שעברה שיגרה סין מפציצים כבדים לתרגיל משותף עם מטוסי קרב רוסיים במרחב האווירי סמוך לאלסקה. המהלך נועד להדגיש את יכולתה לשגר מפציצים נושאי חימוש גרעיני למרחקים ארוכים, ולהצטרף למועדון הסגור של המעצמות שמחזיקות ב"שלישייה הגרעינית": מערך אווירי, ימי ויבשתי
האיתות הגלוי של בייג'ינג מלמד גם על מימד ההרתעה האסטרטגית של ישראל. על פי פרסומים זרים, ישראל נחשבת למדינה הרביעית בעולם עם יכולת לשאת נשק גרעיני אסטרטגי ולשגרו למרחקים. הצוללות האסטרטגיות שנרכשו מגרמניה, שנחבאות במצולות, מהוות חלק מרכזי ממערך ההרתעה הלאומי של ישראל.
תמונת מצב: ההשפעה הסינית על היום שאחרי המלחמה
כדי להבין את התנהלות סין בסכסוך הישראלי־פלסטיני, יש לבחון גם את יחסיה עם מדינות מפתח במזרח התיכון – בראשן סעודיה.
הממלכה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של סין באזור וספקית הנפט העיקרית שלה. מעבר לכלכלה, שתי המדינות חולקות אינטרסים רחבים יותר, לפיהם שתיהן מבקשות לחזק את השפעתן האזורית והגלובלית מול המערב.
ההיבט הזה לצד ההבנה שחל מפנה ביחסה של בייג'ין מול המשטר האיראני - יכול להוות הזדמנות לישראל למנף את קשריה הכלכליים עם סין ולחזק אותם בצל הדיונים על ניהול רצועת עזה
שילוב סין בתהליך השיקום בעזה
המומחה דורון קוקוש ציין במאמר במכון "מיתווים", כי יהיה נכון לשלב את סין בתהליך השיקום בעזה "ביום שאחרי".
מעבר ליכולות הביצועיות של בייג'ינג, השתתפותה בשיקום תיצור לה מחויבות להשקעה באזור ותאלץ אותה לפעול לריסון גורמים קיצוניים. פרויקטים שיקומיים כאלה יכולים לחבר בין ישראל למדינות ערביות מתונות כמו מצרים וסעודיה, ובתרחיש כזה גם שיתוף פעולה אמריקאי אפשרי בהחלט.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
ובשורה התחתונה, בזמן שממשלות ותעשיות מערביות מתמודדות עם הדילמה: המשך תלות הולכת ומעמיקה בסין, או השקעה יקרה בהשגת עצמאות חומרית, נותר רק להרהר בשאלה: האם ישראל תשכיל לנצל את ההזדמנות ולעצב מחדש את מערכת היחסים עם בייג'ינג – במישור הכלכלי, הדיפלומטי והאסטרטגי כאחד.
קרדיט: מאמרים מאת רועי בן צור, עוזר מחקר במרכז למדיניות ישראל-סין במכון למחקרי ביטחון לאומי | דורון קוקוש, כותב אורח במיתווים, יועץ אסטרטגי בחברת KPMG וחוקר בתחומי היחסים הבינלאומיים ומזרח אסיה
0 תגובות