ועידת הביטחון בחלל של האו"ם, שנפתחה השבוע בז'נבה, חושפת את עומק המשבר בתחום השלטון והביטחון בחלל החיצון. בכירים, מדענים ונציגי תעשייה בינלאומיים מזהירים כי הסכמים כמו אמנת החלל משנת 1967 כבר אינם רלוונטיים למציאות החדשה - בה לוויינים פרטיים מחזיקים כ-50% מהתקשורת בחלל ורוסיה מכריזה על לוויינים זרים כמטרות לגיטימיות לתקיפה.
בשנת 2025 זוהתה עלייה חדה בתקיפות סייבר בלוויינים, פריצות וריגול טכנולוגי, לצד ניסויים בנשק אנטי-לווייני מצד רוסיה וסין. מומחים כמו יוליאנה זיס (Juliana Süß - חוקרת ויועצת בתחום מדיניות הביטחון והסדר הגרעיני במכון הגרמני למדעי ולענייני ביטחון בינלאומיים - SWP) מדגישים כי ההסכמות הישנות אינן מספקות כלים מעשיים להתמודד עם סיכוני התנגשות, פגיעה מכוונת ולוחמה אלקטרונית - כאשר קונסטלציות כמו סטארלינק מייצרות צפיפות ועומס חסר תקדים במסלולי השיגור.
בעוד אירופה מקדמת חקיקת "חוק החלל" הכוללת דרישות מפורטות למניעת התנגשויות והבטחת פתרונות לסילוק לוויינים בתום משימתם, ארה"ב ממשיכה להקל ברגולציה אך גם מכנסת חקיקה האוסרת שימוש בלוויינים שמקורם בגורמי איום.
לצד איומי הביטחון, משבר הפסולת הגיע לממדים קריטיים - מעל 40 אלף אובייקטים בחלל החיצון, ויותר מ-3,000 תוספות של שברי לוויינים שנוצרו בשנה אחת בלבד. לפי סוכנות החלל האירופית, קיים סיכון ממשי ל"תסמונת קסלר" - סדרה של התנגשויות חוזרות שתגרום להפיכת אזורים שלמים לבלתי שמישים לשנים ארוכות.
הדיון בז'נבה מהווה רגע מכריע ביצירת הסכמה בינלאומית מחודשת, שתגן על תשתיות קריטיות ותמנע מהחלל להפוך ל"מערב פרוע" חסר חוק - כפי שמושמע באזהרות מומחים וחוקרים מסביב לעולם.
0 תגובות