מחקר חדש שפורסם בכתב העת Science בהובלת הפליאונטולוגים שין איקגאמי ויאסוהירו איבה מאוניברסיטת הוקאידו ביפן, בחן מחדש 15 לסתות מאובנות של תמנונים שהתגלו בעבר ביפן ובאי ונקובר, והוסיף להן 12 ממצאים חדשים שהתגלו באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית לסריקת מאובנים. בסך הכול נותחו 27 לסתות.
הממצאים שויכו לשני מינים נכחדים של תמנוני־סנפיר: Nanaimoteuthis jeletzkyi ו-Nanaimoteuthis haggarti. באמצעות השוואה ליחס בין גודל הלסת לגודל הגוף בתמנונים מודרניים, העריכו החוקרים כי המין הראשון הגיע לאורך של 3 עד 8 מטרים, בעוד שהמין השני - הגדול יותר - עשוי היה להגיע לאורך של עד 19 מטרים, מה שהיה הופך אותו לאחד מחסרי החוליות הגדולים ביותר שהתגלו אי פעם. לשם השוואה דיונוני הענק של ימינו מגיעים לכ־12 מטרים בלבד.
עדויות נוספות מעידות כי לא מדובר היה ביצורים גדולים בלבד, אלא גם בטורפים מתוחכמים. הלסתות שנמצאו נשאו סימני שחיקה המעידים על יכולת לרסק קונכיות ואף עצמות. בנוסף, החוקרים זיהו שחיקה א-סימטרית בקצות הלסת - תופעה שעשויה להעיד על שימוש מועדף בצד אחד של הגוף, בדומה ל"לטרליזציה" המוכרת מבעלי חיים בעלי יכולות קוגניטיביות מתקדמות, כולל תמנונים בני ימינו.
לדברי החוקרים, מדובר בראיות לכך שהתמנונים הקדומים לא היו רק גדולים, אלא גם אינטליגנטיים וקטלניים במיוחד.
עם זאת, לא כל הקהילה המדעית משוכנעת. חוקרים אחדים טוענים כי ההערכות לגודל מבוססות על מודלים סטטיסטיים רגישים לשגיאות, וכי גם אם הגודל נכון, אין זה מעיד בהכרח על מעמד של טורף־על. אחרים מעריכים כי אורכם של היצורים הללו היה קטן יותר מההערכות המקסימליות.
0 תגובות