הסכם הביניים שחתם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עם איראן מוביל לטלטלה פוליטית פנימית, ומאיים על סיכוייה של המפלגה הרפובליקנית לשמור על הרוב בקונגרס בבחירות האמצע הקרובות בנובמבר.
לפי דיווח של רשת רויטרס, המהלך שהביא לסיום המלחמה גרר ירידה חדה באחוזי התמיכה בנשיא ועורר ביקורת נוקבת מצד מתנגדיו ואף בקרב בסיס תמיכתו השמרני. הבוחרים מביעים חשש כבד כי הוויתור לאיראן יתברר כמשגה פוליטי חמור.
ההסכם השנוי במחלוקת, שנחתם ב-14 ביוני, כולל את פתיחתו מחדש של מצר הורמוז, הסרה זמנית של עיצומי הנפט האמריקניים על טהראן, ואישור להקמת קרן השקעות פרטית בשווי 300 מיליארד דולרים המיועדת לשיקום המדינה.
פרטי הקרן טרם פורסמו במלואם, אך המהלך הכלכלי מעורר התנגדות עזה בקרב מצביעים רבים התוהים על נחיצותו. מנגד, בבית הלבן דוחים את הביקורת ומדגישים כי מדובר בהישג היסטורי.
דובר מטעם הבית הלבן מסר בתגובה לרשת החדשות כי ההישג של הנשיא "בשדה הקרב ובשולחן המשא ומתן הוא לא פחות ממדהים ויחזק את הביטחון האמריקני למשך שנים רבות".
למרות הצהרות אלו, סקרים עדכניים של רויטרס ואיפסוס מעלים כי רק רבע מהאזרחים בארצות הברית סבורים שהמלחמה באיראן הייתה שווה את המחיר הכבד, בעוד שמרבית המשיבים הביעו ספקנות רבה בנוגע ליכולתו של המשטר בטהראן לכבד את הפסקת האש לאורך זמן.
בראיונות שנערכו עם תומכי טראמפ, נחשפו חילוקי דעות עמוקים לגבי הדרך שבה פעל הממשל. חואן ריברה, בן 26 המתגורר ליד סן דייגו, מתח ביקורת חריפה על המהלך ואמר כי הנשיא "ביקר את קודמיו בתפקיד לגבי ניהול משא ומתן עם טרוריסטים, והוא בעצם עשה בדיוק את אותו הדבר". ריברה הוסיף כי פגש פעילי שטח רבים שאיבדו את המוטיבציה לפעול עבור המפלגה, וציין כי "הרבה אנשים אומרים: 'למה לי להצביע כשהנשיא לא עושה מה שהוא הבטיח?'".
האכזבה בקרב הבוחרים נובעת בעיקר מהתחושה כי היעדים הצבאיים המרכזיים, ובראשם הפלת שלטון האייתוללות, לא הושגו. סטיב איגן, בעל עסק מטמפה שנפגע מהמכסים ומהתייקרות הדלק, הבהיר כי מטרת חילופי המשטר לא התממשה וכי "כרגע זה לא נראה כאילו זה היה שווה את זה לעבור את כל זה". איגן אף הדגיש כי מבחינתו, תמיכתו של טראמפ במועמדים לקונגרס תהווה כעת את "נשיקת המוות" עבורם בקלפי.
גם בקרב אלו שמקווים שהסכם השלום יחזיק מעמד, קיימת תחושה כי המערכה הצבאית פגעה במעמדה הבינלאומי של וושינגטון. רוברט בילאפס ממדינת וושינגטון טען כי הלחימה הולידה בעיקר עוינות נוספת כלפי ארצות הברית, והצהיר כי בבחירות הקרובות יבחן את המועמדים באופן עצמאי. בילאפס הסביר כי "מי שיש לו אסטרטגיה טובה יותר הפעם, אני אצביע עבורו ללא קשר למפלגה שלו", תוך שהוא מציין כי הערכתו לסגן הנשיא ג'יי די ואנס, שהוביל את המשא ומתן, ירדה.
חלק מהמצביעים המאוכזבים הביעו תרעומת ישירה על התקציבים שיופנו לשיקום המדינה האויבת. ג'ויס קני, פנסיונרית מאריזונה, ציינה כי היא תומכת בהסרת העיצומים הכלכליים כדי להבטיח את קיום ההסכם, אך הדגישה כי הקצאת הכספים לקרן השיקום חורגת מהגבול המקובל עליה באומרה כי "זו לא האחריות שלנו". עובד שירות בתי הסוהר מפנסילבניה, ברנדון נוימייסטר, הוסיף כי להבנתו העימות הממושך שירת בעיקר את האינטרסים הכלכליים של חברות הנפט הגדולות.
לעומת המבקרים, קבוצה של תומכים אדוקים משוכנעת כי הצעדים הנוכחיים הם חלק מטקטיקה רחבה ומתוחכמת יותר של הנשיא. קייט מוטל, מזכירה מהפרברים של שיקגו, אמרה כי לדעתה השמדת המשטר בטהראן היא הדרך היחידה למנוע מלחמה בעתיד, וכי היא תתאכזב אם לא תהיה פעולת המשך, אך הוסיפה כי היא מאמינה ש"יש כאן תוכנית גדולה יותר". הנדס בצפון קרוליינה, ריץ' סומורה, שותף להערכה זו והצהיר כי "אני לא יכול לדמיין שהוא היה עובר את כל זה ולא מוצא דרך להיפטר מהמולות האלה".
מנגד, ניתוחים של דיפלומטים ומומחים פוליטיים סותרים את תקוות הבוחרים, ומצביעים על כך שהמלחמה האחרונה דווקא חיזקה את אחיזתם של אנשי הדת בשלטון באיראן. חוסר שביעות הרצון מהתוצאות בא לידי ביטוי גם בדבריו של טרי אלברטה, טייס ממישיגן, שסיכם את התחושה הרווחת בקרב רבים מהנצים במפלגה הרפובליקנית באומרו כי "אנחנו צריכים להחליש באמת את המשטר האיראני במקום הגישה הזו של 'להרביץ להם קצת ואז לקחת צעד אחורה ולתת להם לבנות מחדש'".
0 תגובות