מחירי מוצרי הפלסטיק ברחבי אסיה זינקו בחודשים האחרונים בעשרות אחוזים, בעקבות שיבושים חמורים באספקת נפטא - חומר גלם מרכזי בתעשיית הפטרוכימיה - שנגרמו על רקע המשבר הביטחוני במצר הורמוז. העלייה החדה במחירים מורגשת היטב בשטח, בעיקר בקרב סוחרים קטנים ויצרנים, אך גם הצרכנים מתחילים לשלם את המחיר.
בשוק סונגג’יאנג בטאיפיי, סיפר מוכר עופות מקומי בשם לי יו-פינג כי מחיר שקיות הפלסטיק זינק בכמעט 60% מאז פרוץ הלחימה בין ארצות הברית, ישראל ואיראן בסוף פברואר. נתונים דומים נרשמים גם במדינות נוספות בדרום-מזרח אסיה, שם מחירי מוצרי הפלסטיק עלו בכ-50% עד 60%. בתאילנד, למשל, מחירי שרפי הפלסטיק זינקו בשיעור של 60% עד 90%, מה שפוגע ישירות בעלויות הייצור של מוצרים יומיומיים.
כאמור, שורש המשבר הוא בנפטא - תוצר נפט המשמש כחומר גלם לייצור אתילן, אבן הבניין המרכזית של רוב סוגי הפלסטיק. מדינות המזרח התיכון מספקות כ-54% מהנפטא המיובאת לאסיה, והפגיעה בתנועת המכליות דרך מצר הורמוז הובילה למחסור מיידי. כבר בשבועיים הראשונים ללחימה נרשמה קפיצה של כ-74% במחירי הנפטא.
המחסור אילץ חברות פטרוכימיה מובילות בדרום קוריאה וביפן לצמצם פעילות. ביפן הופחתו קיבולות הייצור במחצית ממתקני הפיצוח לנפטא, ואילו בטייוואן נאלצה חברת פורמוזה פטרוכימיקל להכריז על פגיעה של כוח עליון (force majeure) לאחר השבתת אחד המתקנים והפחתת תפוקת האחרים. במקביל, ממשלת דרום קוריאה הגבילה יצוא נפטא כדי להבטיח אספקה מקומית.
לפי נתוני חברת PolymerUpdate, מחירי הפולימרים זינקו בכ-41% עד 42% מאז תחילת המשבר - נתון שמשקף את הלחץ המתמשך על שרשרת האספקה כולה.
לקראת סוף יוני נרשמה התאוששות חלקית, לאחר חתימת מזכר הבנות בין ארצות הברית לאיראן לפתיחה זמנית של מצר הורמוז לתקופה של 60 יום. תנועת הספנות חודשה בהדרגה, אך עדיין נותרת ברמה של כ-50% בלבד מהיקף הפעילות טרם הלחימה. תקריות ביטחוניות נוספות, ובהן תקיפת כטב"ם איראני נגד ספינת משא, ממשיכות להעיב על היציבות.
למרות ירידה מסוימת במחירי הנפטא בשוקי הסחורות, יצרנים רבים עדיין משתמשים במלאים שנרכשו בשיא המחירים - מה שמונע הוזלה מיידית לצרכן. ההערכות בענף הן כי מחירי הפלסטיק והאריזות יישארו גבוהים לפחות עד הרבעון השלישי של 2026.
0 תגובות