באמצע מאי נתקל צוות המשא ומתן האמריקני בבעיה בנסיונו להגיע להסכם ולסיים את המלחמה. האמריקנים לא הצליחו להבין אם נציגי איראן מייצגים את משמרות המהפכה, שהפכו לגורם חזק במדינה. בשל כך פנו בכירים בממשל טראמפ לנשיא חבל כורדיסטן בעיראק, נצ'ירוואן ברזאני, שזוכה לאמונם של שני הצדדים, כך מדווח היום הכתב ברק רביד.
החשיפה הדרמטית ממחישה את המורכבות בניהול מו"מ מול מדינה שבה זהות מקבלי ההחלטות אינה ברורה. אף שארה"ב ואיראן הגיעו למזכר הבנות, הוא קרס במהירות. האתגר של ממשל טראמפ נותר לוודא שהשיחות מתנהלות מול הגורמים המכריעים, תוך הסתייעות במתווכים המקובלים על הבית הלבן והמשטר האיראני.
חיסולו של המנהיג העליון עלי ח'אמנאי, יחד עם 40 ימי הלחימה והיעדרותו של המנהיג החדש מוג'תבא ח'אמנאי, חיזקו את אחיזת משמרות המהפכה במוקדי הכוח. לאחר הפסקת האש ב-8 באפריל והפסגה באיסלמבאד, התעכב המענה האיראני בתחילת מאי במשך יותר מעשרה ימים. עיכוב זה עורר חשד בבית הלבן כי הנציגים, מוחמד באקר קאליבאף ועבאס עראקצ'י, אינם מוסמכים לסגור עסקה.
בסביבות 10 במאי התקשרה ראש המודיעין הלאומי לשעבר, טולסי גבארד, לברזאני באישור הנשיא טראמפ וסגן הנשיא ואנס. גבארד ביקשה מברזאני, שמתגורר בעברו באיראן ודובר פרסית שוטפת, לבדוק מול מפקד משמרות המהפכה, הגנרל אחמד ואחידי, אם הארגון תומך בעמדות צוות המו"מ.
ברט מקגורק, יועץ לשעבר לענייני המזרח התיכון, ציין כי "נצ'ירוואן ברזאני הוא פותר בעיות פרגמטי. הוא זוכה לכבוד ברחבי האזור. הוא מכיר כמעט את כולם בטהראן וגם בוושינגטון. זה האדם שאליו מתקשרים כשנקלעים לצרה". ברזאני נרתם לבקשה וביקש לשוחח ישירות עם ואחידי.
ב-14 במאי הגיע בכיר במשמרות המהפכה למשרדו של ברזאני בארביל עם טלפון מוצפן. בשיחה הבהיר ואחידי כי "אני תומך בהם באופן מלא וזו גם עמדת משמרות המהפכה. אנחנו מעדיפים לפתור את המשבר הזה באמצעות משא ומתן". ברזאני עדכן את גבארד, והאמריקנים הציעו לארח שיחות חשאיות בארביל.
לבסוף, ההצעה לשיחות בארביל לא יצאה לפועל עקב חשש איראני מפגיעה מצד המודיעין הישראלי במהלך הנסיעה או השהות שם.
כעת, המתווכים מפקיסטן וקטר ממשיכים להעביר מסרים ללא התקדמות ממשית. ברזאני הציע לאחרונה לסייע מחדש, אך מקגורק הבהיר כי "הבעיה היא המדיניות של איראן בנוגע למצר הורמוז, זה לא הולך להשתנות בקרוב".
1 תגובות