ב-17 בספטמבר הודיעה מחלקת המדינה האמריקנית רשמית לקונגרס על אישור אפשרי למכירה צבאית של 48 מטוסי F-35A Lightning II לממלכה הערבית הסעודית, בשווי מוערך של 24.3 מיליארד דולר. החבילה כוללת 49 מנועי Pratt & Whitney F135-PW-100 וציוד נלווה רחב היקף – מערכות תקשורת מאובטחת, הצפנה, תמיכה במלחמה אלקטרונית, חלקי חילוף, סימולטורים ואימונים.
על פי חוק הפיקוח על ייצוא נשק האמריקני, ניתנו לקונגרס כ-30 יום להגיש החלטת חסימה. סנאטור ראנד פול הגיש הצעה כזו ב-24 בספטמבר, אך היא נותרה בוועדת החוץ של הסנאט ללא הצבעה במליאה. ב-17 באוקטובר פג תוקף החלון ללא העברת החלטת חסימה מוצלחת – תוצאה התואמת את ההיסטוריה של החוק, שבמסגרתו מעולם לא נחסמה עסקת נשק משמעותית באופן סופי.
הסרת המכשול הפרלמנטרי מאפשרת כעת לממשל האמריקני להתקדם לחתימה על מכתב הצעה וקבלה מול ריאד, ולאחר מכן להתקשרות עם לוקהיד מרטין ופראט אנד ויטני לייצור ואספקה.
לוח זמנים ממושך
גם לאחר חתימת המכתב, האספקה אינה מיידית. ניסיון ממדינות אחרות שרכשו את המטוס מצביע על ממוצע של כ-4–6 שנים מהחתימה ועד מסירת המטוס הראשון. הערכות מצביעות על אפשרות לתחילת מסירות סביב 2030–2032, עם בניית יכולת מלאה שיכולה להימשך עד אמצע שנות ה-30. העומס בייצור ה-F-35, הצורך בהתאמות ייחודיות והכשרת צוותי האוויר והקרקע הסעודיים מאריכים את התהליך.
חיל האוויר המלכותי הסעודי מפעיל כבר צי מתקדם של F-15SA ו-Typhoon. ה-F-35 אמור לשפר את יכולות ההרתעה מול איראן והחות'ים, את האינטרופרביליות עם כוחות אמריקניים ונאט"ו, ואת ההגנה על המולדת – כפי שצוין בהודעת מחלקת המדינה.
ארה"ב מחויבת בחוק לשמור על היתרון הצבאי האיכותי של ישראל במזרח התיכון. ההודעה הרשמית קובעת כי העסקה "לא תשנה את מאזן הכוחות באזור", אך אנליסטים מדגישים כי יידרשו הגבלות קונקרטיות.
ישראל מפעילה כיום את גרסת ה-F-35I "אדיר" המותאמת, עם מערכות מלחמה אלקטרונית ישראליות, אינטגרציית נשק מקומית ואוטונומיה גבוהה יותר. צי הישראלי מונה כ-50 מטוסים, עם תוכניות להרחבה ל-75 ומעלה. לעומת זאת, הגרסה הסעודית צפויה להיות מוגבלת יותר – ללא אפשרות לשינויים עצמאיים, עם הגבלות על תוכנה, מערכות מלחמה אלקטרונית מתקדמות ונשק מסוים.
ג'ונתן רוהה, מנהל מדיניות החוץ במכון JINSA, ציין כי "היתרון האיכותי של ישראל הוא גורם מרכזי בכל אינטגרציה אזורית, והוא חייב לבוא לידי ביטוי בכל עסקת F-35 אפשרית עם הממלכה". לדבריו, ריאד צריכה להוכיח מחויבות לארכיטקטורת ביטחון בהובלת ארה"ב.
גורמים ישראליים דיווחו כי מערכת הביטחון נערכת לדרוש "חבילת פיצויים" הכוללת גישה למערכות תקיפה אוטונומיות, שותפות בפיתוח טילי חץ 4 ו-5, פצצות חודרות בונקרים, ומערכות לווייניות מתקדמות – מערכות שארה"ב סירבה עד כה לספק במלואן.
דוחות של קהילת המודיעין האמריקנית הזהירו כי הקשרים הכלכליים, הביטחוניים והטכנולוגיים של סעודיה עם סין עלולים לאפשר לבייג'ינג גישה לטכנולוגיות רגישות של ה-F-35, במיוחד מערכות מכ"ם ומודיעין. ההמלצות כוללות הגבלת גישה לבסיסים שבהם יוצבו המטוסים לאזרחי ארה"ב וסעודיה בלבד, והסרת ציוד סיני מתשתיות קריטיות.
גורמים בקונגרס, בהם נציג ראג'ה קרישנמורתי, הביעו התנגדות בטענה שהעסקה עלולה להעמיד את "כתר הטכנולוגיה האמריקנית" בהישג יד של המפלגה הקומוניסטית הסינית.
הסרת המכשול הקונגרסיונלי מסמנת שינוי מדיניות אמריקני משמעותי: מסיום בלעדיות ישראלית על ה-F-35 באזור לעבר ניהול מבוקר של הפצה. העסקה מחזקת את השותפות האסטרטגית ארה"ב-סעודיה במסגרת הסכמי ההגנה הרחבים מ-2025, אך מחייבת איזון עדין בין הרתעה מול איראן, שמירת היתרון הישראלי, ומניעת דליפת טכנולוגיה לסין.