המלחמה מול איראן: ארה"ב כילתה את מלאי הטילים המדויקים? "יחלפו שנים עד שנשלים את החוסרים"

המערכה בת החמישה חודשים מול איראן חשפה שחיקה דרמטית במאגרי הטילים המדויקים וארוכי הטווח של ארצות הברית. כעת, גם בכירי התעשייה הביטחונית מזהירים כי הדרך לשיקום המלאים של הפנטגון צפויה להיות ממושכת.

תמונת המצב: פגיעה במוכנות לעימותים עתידיים

ייצור איטי מהצפוי: ארמין פפרגר, מנכ"ל ענקית הנשק הגרמנית "ריינמטאל", התייחס בסוף השבוע למשבר. הוא הבהיר כי גם עם תחילתו של פרויקט הייצור המשותף יחד עם "לוקהיד מרטין" האמריקנית לייצור טילי קרקע-קרקע מסוג ATACMS, יידרשו שנים עד שניתן יהיה לגשר על הפערים ולהשלים את החסר.

ברויטרס דווח, כי דבריו של פפרגר מקבלים משנה תוקף על רקע דיווח בסוכנות הידיעות רויטרס, לפיו צבא ארה"ב כילה חלק ניכר ממלאי טילי הדיוק שלו. שני מקורות ששוחחו עם הסוכנות ציינו כי הפגיעה המרכזית היא במאגרי טילי ה-ATACMS וכן בטילי התקיפה המדויקים מסוג PrSM.

החבל מתהדק: המבוקש מספר 1 נמלט באישון לילה

דוד הכהן וב. ניסני|11:52

הדאגה בפנטגון: השחיקה המהירה של המלאים מעוררת חשש כבד במערכת הביטחון האמריקנית באשר למידת המוכנות של צבא ארה"ב למשברים ולזירות לחימה עתידיות.

למרות החשש בדרגי הצבא, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ניסה בסוף השבוע להמעיט מחומרת המצב. הנשיא אומנם הודה כי מלאי החימושים של כלי נשק מסוימים הצטמצם, אך הדגיש מנגד כי ארצות הברית עדיין מחזיקה במלאים "כמעט בלתי מוגבלים" של סוגי תחמושת אחרים.

עם זאת, הנתונים בשטח מצביעים גם על פגיעה במערך ההגנה; דיווח נוסף של רשת CNN חושף כי במהלך הלחימה מול איראן, שרף צבא ארה"ב כ-80% ממלאי טילי היירוט המשמשים את מערכת ההגנה האווירית המתקדמת THAAD.

"האתגר הכי גדול הוא סין"

השחיקה במלאי הטילים המדויקים של ארצות הברית בעקבות המערכה מול איראן מדאיגה את וושינגטון, אך הסיבה לכך חורגת מגבולות המזרח התיכון. בשיחה עם N12, מסביר מפקד חיל הים לשעבר, האלוף (במיל') אליעזר (צ'ייני) מרום, את התמונה הגלובלית הרחבה ואת חשיבותם הקריטית של חימושים אלו.

הזירה הגלובלית ומשבר טייוואן: "כשארה"ב מסתכלת על הצבא שלה, היא מסתכלת על הגלובוס כולו, לא רק על איראן", מבהיר מרום. לדבריו, האתגר המרכזי שניצב לפתחם של האמריקנים הוא סין. תרחיש שבו בייג'ינג תחליט לפלוש לטייוואן עלול לגרור את ארה"ב לעימות ישיר מולה, ובמערכה כזו – למלאי הטילים הזמין תהיה משמעות הרת גורל.

הארסנל האמריקני – פגיעה ללא סיכון: טילים מדויקים וארוכי-טווח הם נדבך חיוני ביכולות הצבא האמריקני, שכן הם מאפשרים תקיפת מטרות בעומק שטח האויב מבלי לסכן מטוסים או כוחות רגליים. לדוגמה, טילי ה-ATACMS הוכיחו את יעילותם במלחמה באוקראינה כשאפשרו תקיפות בתוך שטח רוסיה. כיום, ארה"ב מקדמת את ה-PrSM – הדור הבא של הטילים, המציע טווחים ארוכים ומתקדמים אף יותר.

תורת הלחימה – חשיבות נשק ה-'Stand-off': מרום מדגיש כי לחימושים אלו יש תפקיד מכריע בעיקר בשלבי הפתיחה של המלחמה, כאשר מערכות הנ"מ וההגנה האווירית של האויב בשיא כשירותן. בשלב זה, צבאות עושים שימוש בטילי Stand-off – נשק המשוגר ממרחק בטוח ומאפשר את השמדת ההגנה האווירית מבלי להכניס כלי טיס לאזור המאוים. רק לאחר נטרול מערכי הנ"מ, ניתן להכניס מטוסים לעומק השטח ולהשתמש בחימושים פשוטים וזולים יותר.

גם מאגרי ה"טומהוק" נחתכו בחצי: היתרון שבים אל מול מגבלות היבשה

לצד השחיקה המדאיגה בחימוש היבשתי, נראה כי גם הזרוע הימית ספגה מכה משמעותית. ארצות הברית מחזיקה ביכולות תקיפה אסטרטגיות ארוכות-טווח מלב ים, כשהמוכרת שבהן היא טיל השיוט "טומהוק" המשוגר מספינות ומצוללות. אולם, על פי אחד המקורות שצוטטו ב'רויטרס', המערכה מול איראן כילתה קרוב למחצית מהמלאי העולמי של טילי הטומהוק שברשות ארה"ב.

לטילים קרקעיים כמו ה-ATACMS וה-PrSM יש אומנם יתרון תפעולי בולט – הם מאפשרים לצבא היבשה לתקוף בעומק האויב באופן מדויק ומהיר, ללא תלות בזמינות של מטוסי קרב או ספינות מלחמה. עם זאת, עקב האכילס שלהם טמון במיקום: שיגור יבשתי דורש הצבת משגרים בתוך מדינה ידידותית הנמצאת בטווח פגיעה מהמטרה.

"רוב מדינות האזור, אחרי שראו את תוצאות הלחימה מול איראן, חוששות ולא רוצות לתת לאמריקנים לפעול משטחן", מסביר אלוף (במיל') מרום. הוא מציין כי למרות שחלק מהטילים הקרקעיים שוגרו משטח כווית, סביר להניח כי נכונותן של מדינות המפרץ לאפשר פעילות דומה בעתיד תצטמצם משמעותית מחשש לנקמה איראנית. מציאות זו מדגישה שוב את היתרון הקריטי של טילי הטומהוק, ששיגורם הימי מעניק לארה"ב חופש פעולה מבצעי ללא צורך ב"טובות" ממדינות האזור.

אולטימטום הפנטגון לתעשיות: "כסף לבדו לא יפתור את הבעיה"

בחודש שעבר חתמו ענקיות הביטחון "ריינמטאל" ו"לוקהיד מרטין" על מזכר הבנות להקמת קו ייצור משותף לטילי ATACMS על אדמת גרמניה. אולם, הקמת התשתיות תחל רק בשנה הבאה. מנכ"ל ריינמטאל, ארמין פפרגר, הבטיח אומנם ל'רויטרס' כי "תהיה יכולת מספקת לחדש את מאגרי הנשק", אך מיהר לסייג: "זה לא יקרה בתוך שנתיים, זה ייקח הרבה יותר זמן".

מרום מחזק בשיחה עם חדשות 12, את ההערכה הזו ומבהיר כי שפיכת תקציבים אינה מטה קסם. "הרחבת ייצור דורשת הקמת קווים חדשים, בניית תשתיות וגיוס כוח אדם מקצועי. זה תהליך ארוך של חודשים ושנים, ולא של יום או יומיים. כסף לא יפתור כאן את הבעיה", הוא פוסק.

על רקע המצוקה, נראה שבפנטגון עוברים למצב חירום. ה'וושינגטון פוסט' מדווח כי בצעד חריג ודחוף, פנה השבוע סגן שר ההגנה האמריקני, סטיב פיינברג, לראשי התעשיות הביטחוניות בארה"ב והציב להם אולטימטום: בתוך 21 יום עליהם להגיש תוכניות פעולה מפורטות שיאפשרו להגביר את קצב הייצור תחת "לוחות זמנים מהירים ואגרסיביים יותר באופן משמעותי".

תמרור אזהרה לוושינגטון – ותחקיר שנדרש גם בירושלים

התרוקנות המחסנים המהירה, טוען מרום בשיחה עם חדשות 12, מחייבת את מערכת הביטחון האמריקנית לערוך חשבון נפש ולבחון מחדש את תרחישי הייחוס שלה. "המעצמה הגדולה הזו תצטרך לשאול את עצמה הרבה מאוד שאלות", הוא מזהיר. "הם בסך הכול נלחמים כעת מול איראן – אבל מה יקרה מחר בבוקר כשיצטרכו להתמודד מול סין, אם זו תחליט לפלוש לטייוואן? מדובר במלחמה שונה לחלוטין ובסדרי גודל אחרים".

"העניין הזה חייב לעבור תחקיר מעמיק", מוסיף מפקד חיל הים לשעבר בשיחה עם חדשות 12. "מישהו בנה בעבר את המודלים שקבעו כמה מלאי צריך. האם המספרים האלה היו נכונים? לאיזו סוג של מערכה הם כוונו, ולמה בכלל הסתפקו בהם?".

לסיום, מרום מבהיר כי הלקח האמריקני רלוונטי שבעתיים גם לישראל, במיוחד בכל הנוגע למערך ההגנה האווירית. "גם לנו יש בעיות קשות מאוד עם מלאי המיירטים שלנו. כשמדובר בטילי 'חץ', הכמות שברשותנו פחותה ממה שהיינו רוצים, וכושר הייצור הנוכחי נמוך מאוד", הוא מתריע.