כאשר אנו מתבוננים בלווייתן אדיר השוחה במעמקי האוקיינוס, קשה לדמיין כי בתוך גופו העצום מסתתר מבנה שלד המזכיר להפליא את מבנה הגוף האנושי. דווקא בתוך הסנפיר הגדול שלו, האיבר שנראה כה שונה מיד אדם, מסתתרת אחת התגליות המרתקות בטבע: עצמות בסיסיות המרכיבות את יד האדם.
בתוך סנפיר הלווייתן ניתן למצוא את אותה תוכנית בנייה מוכרת: עצם הזרוע, שתי עצמות האמה, עצמות שורש כף היד והעצמות המקבילות לאצבעות. אלא שאצל הלווייתן מבנה זה אינו משמש לאחיזת חפצים, כתיבה או ביצוע פעולות עדינות כמו אצל האדם.
הסנפיר אינו יד במובן הרגיל, אלא כלי תנועה רב עוצמה המותאם לחיים במים.
השאלה המתבקשת היא: מדוע נשמר מבנה המזכיר יד אנושית אצל בעל חיים שאינו זקוק לאצבעות? התשובה נעוצה בכך שמבנים בסיסיים בגוף יכולים לקבל תפקידים חדשים. העצמות הללו מספקות ללווייתן שלד פנימי יציב וחזק, שעליו נבנה הסנפיר המושלם לתנועה במרחבי האוקיינוס.
דומה רק כמעט - אצל הלווייתנים עצמות הזרוע והאמה מחוברות זו לזו באופן שמגביל את יכולת התנועה שלהן, ולכן למעשה אין להם מרפק גמיש כמו אצל האדם. לכאורה מדובר בחיסרון, אך דווקא הקשיחות הזו מעניקה להם יתרון עצום. הסנפיר הופך למעין משוט חזק ויציב, המסוגל לעמוד בלחצי המים האדירים, לסייע בניווט מדויק ולשמור על יציבותו של גוף ענק השוקל עשרות טונות.
התבוננות בלווייתן מגלה עולם מופלא שבו מבנים מוכרים מקבלים תפקידים חדשים, והתאמות מדויקות מאפשרות ליצור ענק זה לשגשג במעמקי הים, ולגלות שוב שגם אצל היונקים, הכל נשאר במשפחה.
0 תגובות