בימים האחרונים שטפו את הרשתות החברתיות סרטונים מטלטלים מתוך מפעלי טקסטיל גדולים בהודו, המציגים שורות של עובדים מרוכזים בתפירה וטיפול בבדים, כשלראשם מוצמדות מצלמות קטנות. בעוד שבמבט ראשון זה עשוי להיראות כמו אמצעי לפיקוח או בטיחות, המציאות המסתמנת מורכבת ומדאיגה הרבה יותר: איסוף נתונים לטובת אוטומציה מלאה.
לפי הדיווחים, המצלמות מתעדות "נתונים אגוצנטריים" (נקודת מבט מגוף ראשון) של עבודה מיומנת. המטרה היא להשתמש בתיעוד כדי ללמד מערכות בינה מלאכותית ורובוטים לבצע תנועות ידיים מורכבות, כמו טיפול בבד עדין, באמצעות שיטה הנקראת "למידת חיקוי" .
טכנולוגיה זו מאפשרת למכונות ללמוד מבני אדם מבלי להזדקק לציוד יקר של לכידת תנועה. כל תנועת יד, כל כיוון עדין וכל טכניקה ייחודית שהעובד סיגל לעצמו במהלך השנים, מוקלטים כעת כדי להפוך לחלק מהאלגוריתם של המחליף הרובוטי שלו.
התגובות ברשת נעו בין סקרנות טכנולוגית לחרדה עמוקה. פרשנים רבים מתארים את התופעה כניצול, בטענה שהעובדים למעשה "מאמנים את המחליפים של עצמם". בעוד שהעובדים מקבלים שכר על עבודתם הנוכחית, הם תורמים לאוטומציה שתייתר את תפקידם בעתיד הקרוב.
0 תגובות