מחקר חדש של אוניברסיטת מזרח אנגליה (UEA) חושף כי טיקטוק היא הפלטפורמה המרכזית שבה מופיע התוכן המטעה ביותר הקשור לבריאות הנפש והנוירו־התפתחות. מדובר בבדיקה רחבה של יותר מ־5,000 פוסטים שניתחו החוקרים מתוך 27 מחקרים קודמים ברשתות החברתיות המרכזיות - טיקטוק, יוטיוב, פייסבוק, אינסטגרם ו־X (לשעבר טוויטר).
הנתונים מצביעים על כך ש־52% מהסרטונים העוסקים ב־ADHD בטיקטוק ו־41% מהסרטונים בנושא אוטיזם הכילו מידע שגוי. ביוטיוב, לשם השוואה, נרשמה רמת אי־דיוק ממוצעת של 22% בלבד, ובפייסבוק כ־15%.
הפער בין תוכן מקצועי ללא־מקצועי היה בולט במיוחד: רק 3% מהסרטונים שפורסמו על ידי גורמי בריאות מוסמכים הכילו מידע מטעה - לעומת 55% מסרטונים שהופקו על ידי משתמשים פרטיים. עם זאת, רק חלק קטן מהתוכן בטיקטוק בכלל מגיע ממקורות מקצועיים.
ד"ר אליס קרטר, שערכה את המחקר במסגרת עבודת הדוקטורט שלה, הסבירה כי האלגוריתם של טיקטוק מהווה קרקע פורייה להתפשטות מידע מטעה: "המערכת נועדה לחזק תוכן שמעורר מעורבות גבוהה, וברגע שמשתמש מגלה עניין בנושא מסוים - הוא מוצף בתוכן דומה. כך נוצרות ‘בועות מידע’ שמעמיקות תפיסות שגויות ולעיתים אף מסוכנות".
ד"ר אלינור צ'טבורן, מבית הספר לרפואה של UEA, הוסיפה כי התופעה איננה רק עניין של דיוק: "תוכן מטעה ברשתות עלול לגרום לצעירים להאמין כי הם סובלים מהפרעה נפשית, גם כשאין לכך בסיס רפואי. זה עלול לעכב פנייה לאבחון אמיתי, לייצר סטיגמות ולהחמיר חרדה סביב הנושא".
בטיקטוק דחו את הממצאים. דוברת החברה מסרה ל־Euronews Health כי מדובר ב"מחקר פגום הנשען על נתונים ישנים ממספר פלטפורמות שונות", והוסיפה שטיקטוק "מסירה תוכן הכולל מידע בריאותי מסוכן ומפנה משתמשים למקורות מוסמכים כגון ארגון הבריאות העולמי". ביוטיוב, מנגד, טענו כי המערכת מקדמת סרטונים ממקורות רפואיים אמינים כשמשתמשים מחפשים מידע בנושא בריאותי.
החוקרים מציעים כי לצד הידוק בקרת התוכן, גופי בריאות ורופאים צריכים לייצר יותר תוכן מבוסס־ראיות בעצמם, כדי לאזן את כמות המידע המטעה ברשתות וליצור שפה אחידה לאימות איכות המידע הרפואי המופץ לציבור.
0 תגובות