מחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature Communications מצביע על ממד נוסף ולעיתים נשכח של תופעת המינים הפולשים: סבל ישיר ונרחב הנגרם לבעלי חיים. החוקרים מציגים לראשונה שיטה שיטתית להערכת הפגיעה ברווחת בעלי חיים כתוצאה מפלישות ביולוגיות - ולא רק בהיבטים האקולוגיים המוכרים.
המחקר, בהובלת ד"ר תומאס אוונס מאוניברסיטת פרייה בברלין והמכון ללימנולוגיה ודיג פנים-יבשתי, יחד עם פרופ' מייקל מנדל מאוניברסיטת בריסטול, מציג כלי חדש בשם AWICIS (Animal Welfare Impact Classification for Invasion Science). הכלי מסווג את עוצמת הפגיעה בבעלי חיים לחמש דרגות חומרה, בהתבסס על אינדיקציות פיזיות, התנהגותיות ופיזיולוגיות.
בין המדדים שנבחנו: פציעות ישירות, עייפות ותשישות כתוצאה ממחלות, וכן עלייה ברמות הורמוני סטרס - למשל בעקבות איום מתמשך של טורפים פולשים. לדברי החוקרים, המסגרת החדשה מאפשרת לראשונה לבחון באופן שיטתי את הסבל הנגרם לפרטים - ולא רק לאוכלוסיות או למערכות אקולוגיות.
אחת המסקנות הבולטות מהמחקר היא כי נמלים פולשות נמנות עם הגורמים המזיקים ביותר מבחינת רווחת בעלי חיים, וגורמות לעיתים לפגיעות חמורות במיוחד. מנגד, מיני עופות שהוכנסו לאזורים חדשים נטו לגרום לנזק מתון יותר. חשוב לציין כי הפגיעה אינה מוגבלת למינים מקומיים בלבד - גם מינים פולשים עצמם עשויים לסבול בתנאי הסביבה החדשים.
"באמצעות AWICIS אנו מראים כי ההשפעות על רווחת בעלי חיים הן תופעה גלובלית, ולעיתים מדובר בסבל חמור", אמר אוונס. "זהו ממד שלא קיבל עד כה את תשומת הלב הראויה במדע ובמדיניות".
החוקרים קוראים לשלב שיקולי רווחת בעלי חיים בתהליכי קבלת החלטות הנוגעים לניהול מינים פולשים - לצד השיקולים האקולוגיים והכלכליים המקובלים. לדבריהם, התעלמות מהיבט זה יוצרת תמונה חלקית בלבד של הנזק הנגרם.
המחקר מצטרף לשורת עדויות עדכניות על השפעות מצטברות של איומים סביבתיים: כך למשל מחקר נוסף שפורסם בפברואר 2026 ב-Science Advances מצא כי אוכלוסיות הנחשפות למספר לחצים במקביל - בהם מינים פולשים - קורסות בקצב מהיר יותר לעומת אלו המתמודדות עם איום בודד.
0 תגובות