בימים הקרובים יגיעו בחורי הישיבות לבתי עמך בית ישראל מטעם הת"תים של הישיבות כדי לאסוף צדקה עבור בחורי ישיבה נזקקים או עבור החזקת תורה.
רבים ניצבים בפני דילמה, בעיקר בחג הפורים, בעת שאותם מתרימים מרשים לעצמם 'ללחוץ' על בעל הבית לתרום סכום שלמעלה מיכולתו הכלכלית, וכך, פעמים רבות, בגלל אי נעימות של התורם, הסכום הנתרם הוא הרבה מעבר למה שתכנן התורם לתת מלכתחילה.
כעת, פסק חדש, של חבר המועצת ורבה של רמת אלחנן, הגאון רבי יצחק זילברשטיין, בשם גיסו מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי, מביא פתרון למצבים כגון אלו.
לפי פסק ההלכה, מותר לתורם להתחמק מהתרומה שמעל ליכולתו הכלכלית - גם בדרך מתוחכמת שנראית כרמאות.
וזה נוסח השאלה כפי שהציג הגר"י זילברשטיין בשיעורו: "בפורים מצוי אוספי כספים אשר גובים בצורה שאינה אדיבה, בלשון המעטה. מעשה בגבאי צדקה שבאו לאדם ואילצו אותו לתרום תרומה גדולה עבור המוסד שלהם, אותו אדם כבר נתן חלקו לצדקה, וסירב למלאות את בקשתם שלא הייתה מוצדקת, אך מאחר ולא יכל לעמוד בפניהם ובפני הפצרותיהם, הוציא פנקס צ'קים וכתב את הסכום שדרשו אבל חתם בקשקוש בעלמא, ולא בחתימתו המדוייקת האמיתית. הגבאים הלכו לדרכם שמחים וטובי לב, אך לא ידעו שבבואם לבנק לא יוכלו לגבות ולקבל את הכסף כי הפקיד יבחין מיד בזיוף, אך ליבו של ראובן נוקפו שאולי הם יפסידו 20 שקל, דמי עמלת שיק שלא נפדה. האם בכל זאת עשה כדין או לא?".
תשובת הגר"י זילברשטיין: "אם הגבאים נהגו שלא כדין והתעקשו להוציא ממנו ממון שלא חייב תורה - מותר לנהוג בהם מנהג עקשות וכמו שנאמר בתהילים 'עם עקש תתפתל'".