"מכאן ולהבא ולמפרע": הגר"ש מרקוביץ דורש לבטל את הבוררות של השופט חשין

הסכסוך המר והממושך על הנהגת ישיבת פוניבז' בבני ברק רושם הבוקר (שני) פרק דרמטי נוסף בין כותלי בית המשפט.

עמותת "מסורת התורה", יחד עם ראש הישיבה הגר"ש מרקוביץ ורעייתו הרבנית ציפורה מרקוביץ, הגישו בקשה דחופה לביטול פסק הבוררות של השופט בדימוס דוד חשין, פסק שלטענתם איים למחוק עשורים של אחיזה רוחנית ומוסדית בישיבה.

"פקיעה" שנולדה בחלל הריק בלב הבקשה, שהוגשה באמצעות עוה"ד איל רוזובסקי ויוסי אטינגר ממשרד מיתר, עומדת טענה משפטית כבדת משקל: הבורר קבע כי זכויותיו של הרב מרקוביץ כראש ישיבה "פקעו" רטרואקטיבית כבר בשנת 2007.

לטענת המבקשים, מדובר ב"קביעה שנולדה יש מאין", אשר סותרת חזיתית את פסק הבוררות ההיסטורי משנת 2000 – פסק שהגדיר את מעמד הרב מרקוביץ כקבוע, בלתי מותנה ו"לעולם".

ריקוד של התעלות: ראש הישיבה חנך את היכל 'ישיבת הגרי"ש' בשכונת רמות

חיים רוזנבוים|15:36

זדורוב מעורר סערה: "אני יודע מי הרוצח האמיתי של ראדה"

קובי אטינגר|18:04

"הבורר הפך את הקערה על פיה", נטען בבקשה. "הוא יצר מציאות משפטית חדשה ששוללת רטרואקטיבית 20 שנה של זכויות והסתמכות קהילתית, תוך פגיעה בעקרון הוודאות המשפטית ושלטון החוק".

מי הבעלים של ה"אתוס"? פרק נפיץ במיוחד בבקשה עוסק באיסור שהטיל הבורר על הרב מרקוביץ להשתמש בשם "ישיבת פוניבז'" ובתואר "ראש ישיבת פוניבז'".

המבקשים טוענים כי מדובר בהתערבות שיפוטית פסולה במחלוקת דתית והשקפתית עמוקה.

"השם 'פוניבז' אינו רק נכס תאגידי, הוא סמל רוחני ומורשת", נכתב.

לטענתם, שיוך השם לפלג אחד בלבד, זה של הגר"א כהנמן, מדכא את יכולתה של קהילה המונה רבבות תלמידים לממש את אמונתה ומהווה פגיעה חמורה בתקנת הציבור ובחופש הדת.

המבקשים אף מצביעים על תקדים מסוכן למרקם החיים החרדי, שבו זהות רוחנית עלולה להפוך לרכוש בלעדי של צד אחד בסכסוך.

זכות הטיעון נרמסה? מלבד הטענות המהותיות, הבקשה חושפת כשלים פרוצדורליים נטענים: המבקשים טוענים כי התזה לפיה זכויותיהם "פקעו" בשל "תנאי מכללא" של כפיפות היררכית, לא הועלתה מעולם במהלך דיוני הבוררות הממושכים.

"נודע לנו עליה לראשונה רק בקריאת פסק הדין", הם טוענים, "בכך נשללה מאיתנו האפשרות הבסיסית להביא ראיות ולהתגונן".

כעת, הכדור עובר לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שיידרש להכריע האם פסק הבורר אכן חרג מסמכותו ופגע בתקנת הציבור, או שמא המאבק המשפטי על הכתר בבני ברק הגיע לסיומו המוחלט.

תרשים: ציר הזמן וההתנגשות המשפטית בפרשת פוניבז'

1. תחנת המוצא: פסק הבוררות "לעולם" (שנת 2000)

הקביעה: חלוקת סמכויות ברורה בין "גשמיות" ל"רוחניות".

המעמד: הרב שמואל מרקוביץ מונה לראש הישיבה ולסמכות הרוחנית הבכירה.

התנאי: זכויות קבועות, בלתי מותנות ותקפות "לעולם". הפסק אושר כפסק דין חלוט.

2. תחנת הביניים: חסימת ביטול הזכויות (שנת 2015)

הקביעה: בית המשפט קובע כי לא ניתן לבטל או לשנות את פסק 2000 בשל טענות להפרות מאוחרות.

המשמעות: נוצר "מעשה בית דין" – הגנה משפטית על מעמד הרב מרקוביץ מפני ניסיונות הדחה עתידיים.

3. פסק הבוררות החדש: הפיכת הקערה (ינואר 2026)

החידוש: הבורר דוד חשין קורא לתוך פסק 2000 "תנאי מכללא" (תנאי שלא נכתב במפורש).

הקביעה הדרמטית: מאחר שהרב מרקוביץ לא פעל תחת המסגרת התאגידית של הישיבה, זכויותיו "פקעו מאליהן" רטרואקטיבית ב-2007.

התוצאה: סילוק יד, חיובים כספיים כבדים ואיסור שימוש בשם "פוניבז'".

4. הבקשה לביטול (השלב הנוכחי): טענות המבקשים

חריגה מסמכות: הבורר ביטל הלכה למעשה פסק דין חלוט שאסור היה לו לגעת בו.

פגיעה בזכות הטיעון: תזת ה"פקיעה" נולדה רק בפסק הדין; לצדדים לא ניתנה הזדמנות להתגונן מולה.

תקנת הציבור: שלילת השם "פוניבז'" היא התערבות דתית המוחקת זהות של רבבות מאמינים.