בערב, כשצללים מתארכים על קירות הסלון והעייפות מתחילה ללחוש שירים רכים בעפעפיים של המבוגרים, יש מי שדווקא עכשיו מתעורר לחיים. היא יושבת על הספה עם כוס קפה שהתקררה מזמן, מנסה להתרכז בפרק שהתחילה לקרוא, כשלפתע נשמעת דלת חורקת. נעליים קטנות מתופפות על הרצפה, קול דק מייבב: “אמא… אני לא מצליח להירדם.”
כבר שמונה וחצי. לא, כבר תשע. בעצם עשר. היא נכנסת שוב לחדר, כמו חייל שמוקפץ לעוד משמרת. נשכבת לידו. מספרת סיפור. שרה. נושמת עמוק. מרחיקה את המחשבה שהוא צריך לישון כי מחר יש לה עבודה, והוא קם מוקדם, והוא עייף, והוא… כבר לא עייף בכלל.
ובזמן שנדמה שכל הבתים חשוכים ושקטים, אצלה בבית השמש לא שוקעת. יש שם ילד קטן שלא נרדם, ואמא אחת שלא מצליחה לנוח.
וזה חוזר. לילה אחרי לילה. לפעמים זה ילד אחד, לפעמים שניים, לפעמים כל השלושה בתורנות, כמו שעון מעורר אנושי שפועל הפוך.
למה זה קורה?
קושי בהירדמות בקרב ילדים היא תופעה שכיחה, ולפי מחקרים עדכניים, בין 20% ל-30% מהילדים סובלים מבעיות שינה כרוניות. במילים אחרות – הם פשוט לא נרדמים בזמן, מתקשים להירדם לבד, או מתעוררים בלילה לעיתים תכופות.
לפי National Sleep Foundation, שינה לא מספקת בגיל הילדות משפיעה על מצבי רוח, ריכוז, תפקוד קוגניטיבי, ומעלה סיכון לבעיות התנהגות והפרעות קשב. במילים פשוטות – כשילד לא ישן, הוא לא רק עייף – הוא גם פחות שמח, פחות מרוכז ופחות לומד.
ובצד השני של המטבע, האם (או האב) מוצאת את עצמה מותשת, מתוסכלת ולעיתים אפילו מיואשת.
הגורמים האפשריים לקושי בהירדמות:
עודף גירויים: מסכים לפני השינה, משחקים סוערים, סיפורים מפחידים – כל אלה עלולים "להפעיל" את המוח במקום להכין אותו למנוחה.
חוסר עקביות בשגרה: אם השעות משתנות, הגבולות נמרחים והמעבר בין יום ללילה לא ברור – הגוף מתקשה לייצר תחושת עייפות טבעית.
חרדה או פחדים: ילדים רבים חוששים מהחושך, מלהיות לבד או מחלומות רעים.
תזונה לקראת ערב: סוכר, קפאין (כן, אפילו בשוקולד חלב) או ארוחות כבדות מדי לפני השינה עלולות להשפיע.
רגישות חושית או בעיה נוירולוגית: לעיתים, במיוחד אצל ילדים עם קושי בוויסות חושי או אבחנה של ADHD, המוח פשוט מתקשה "לכבות את עצמו".
אז מה עושים? טיפים מקצועיים שיכולים לעזור:
שגרה קבועה וברורה
התחילו בשעה קבועה, עם טקס שינה ברור (אמבטיה, סיפור, שיר) שחוזר על עצמו. מחקר שפורסם ב-Sleep Journal (Mindell et al., 2009) מצא ששגרת שינה עקבית משפרת משמעותית את איכות השינה אצל ילדים בגיל הרך.
הפחתת גירויים לקראת ערב
שעה לפני השינה, יש להוריד תאורה בבית, לסגור מסכים ולבחור פעילויות רגועות בלבד. ספרים שקטים, דיבורים שקטים, מוזיקה עדינה. נסו להפוך את הבית למערה נעימה ומנמנמת.
מגע וקשר רגשי
לפעמים, ילד שלא נרדם מחפש קרבה ולא דווקא שינה. הקדישו חמש דקות לחיבוק, שיחה שקטה או פשוט לשכב איתו רגע ולתת תחושת ביטחון.
בדיקת תזונה ופעילות גופנית
שימו לב אם הילד אוכל מתוק בערב או לא עושה מספיק פעילות פיזית במשך היום. ילדים שפעילים יותר פיזית ביום — ישנים טוב יותר בלילה (Pediatrics, 2011).
טכניקות הרפיה מותאמות לילדים
הכניסו אלמנטים של נשימות עמוקות, דמיון מודרך או אפילו מדיטציה קצרה. אפשר להגיד: "תדמיין שאתה ענן שעף ברוח..." ולתת לו לדמיין לאט לאט.
שינה מוקדמת
נשמע פרדוקסלי, אבל ילדים עייפים מדי – נרדמים דווקא יותר קשה. מחקרים (Weissbluth, 2003, Healthy Sleep Habits, Happy Child) מראים כי שעת שינה מוקדמת (בסביבות 19:30) מקצרת את זמן ההירדמות ומשפרת את איכות השינה.
בדיקת רקע רפואי
אם הבעיה נמשכת שבועות רבים – חשוב להתייעץ עם רופא ילדים או מומחה שינה. לפעמים, מדובר בבעיה פיזית או נוירולוגית שדורשת אבחון.
ולסיום – גם לאימא מותר להיות עייפה
הילדים לא תמיד ישנים בזמן. לפעמים הם מתרוצצים בבית בעשר בלילה עם גרב על הראש, ולפעמים שואלים "מה זה קשת בענן?" כשהשעה כבר קרובה לחצות הלילה. זה חלק מהחיים.
אבל דווקא שם, בין הפיהוק לשיר הערש, אפשר גם למצוא רגע קטן של חסד. של מבט. של נשימה.
ובינתיים – את יכולה גם לנמנם לידם רגע.
0 תגובות