נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, יצא בפנייה ישירה ויוצאת דופן לעם האיראני, בדרישה לצמצם באופן מיידי את צריכת החשמל והאנרגיה במדינה. למרות הצהרות רשמיות כי בשלב זה אין מחסור באספקה בטהראן, הנשיא הבהיר כי המדינה נמצאת תחת מתקפה מכוונת על תשתיותיה מצד ארצות הברית וישראל.
לדברי פזשכיאן, מטרת המתקפות והמצור הכלכלי היא "לזרוע חוסר שביעות רצון" בקרב האוכלוסייה ולהפוך את התמיכה בממשל להתקוממות אזרחית. איראן, שנסמכת בכ-80% על גז טבעי לייצור חשמל, מתמודדת מזה זמן רב עם תשתית מתיישנת, מחסור בהשקעות וסנקציות בינלאומיות כבדות המונעות גישה לטכנולוגיה וציוד מודרני.
במהלך פנייתו המצולמת, הנשיא המחיש את גודל השעה.
"מהאנשים היקרים שלנו, שעכשיו מוכנים ונמצאים בשטח, יש לנו בקשה פשוטה: שיפחיתו את הצריכה שלהם בחשמל ובאנרגיה. כרגע אנחנו לא זקוקים להקרבה מצד היקרים הללו, אבל אנחנו זקוקים לשליטה בצריכה. בבית, במקום ש-10 אורות ידלקו, שידלקו 2 אורות – מה הבעיה בזה? הם פגעו בתשתיות שלנו, הם שמים אותנו תחת מצור כדי שהאנשים יהיו לא מרוצים, וכדי ששביעות הרצון שקיימת עכשיו תהפוך לחוסר שביעות רצון. איך אנחנו יכולים לעמוד מול זה? בכך שהאנשים לא יאפשרו בכלל להיווצרות של אותם תנאים שהם (האויבים) חושבים שיגרמו לחוסר שביעות רצון".
המשבר הנוכחי מגיע על רקע הסלמה צבאית רחבה, כאשר דיווחים מצביעים על כך שהמלחמה עלולה לדחוף מיליוני אנשים לרעב חריף ולגרום לעלייה דרמטית במחירי המזון והדלק בעולם.
בעוד הממשל האיראני מנסה לשדר שליטה, הקריאה לחיסכון בחשמל חושפת את הפגיעות העמוקה של רשת החשמל המקומית, שסבלה מהפסקות חשמל תכופות עוד לפני פרוץ העימות הנוכחי.
זיהום אוויר עולמי - הדלק המלוכלך
אבל לא רק איראן סובלת מן המצור, המשבר האנרגטי של 2026, שהתפרץ בשל העימות הצבאי בין איראן לארה"ב וישראל, נחשב למשבר האנרגיה מהחמורים ביותר בהיסטוריה. הסיבה המרכזית לכך היא חסימת מצר הורמוז, שדרכו עוברת כחמישית מאספקת הנפט והגז הטבעי הנוזלי (LNG) בעולם.
כדי להתמודד עם המחסור החריף והזינוק במחירים, מדינות רבות באסיה חוזרות להשתמש בפחם דלק המאובנים המזוהם ביותר. הפחם נבחר כפתרון חירום מכיוון שהוא הדרך המהירה והזולה ביותר להחליף את הגז שחסר.
דלקים מזהמים כמו פחם, מזוט וסוגים כבדים של נפט נחשבים לאמצעי ייצור אנרגיה “מלוכלכים” יחסית, משום שבשריפתם נפלטים כמויות גדולות של פחמן דו־חמצני, תחמוצות גופרית וחלקיקים מזהמים. חומרים אלו פוגעים באיכות האוויר, בבריאות הציבור ואף תורמים להתחממות הגלובלית.
למרות זאת, מדינות רבות ממשיכות להשתמש בדלקים הללו ולעיתים אף חוזרות אליהם בעיקר בתקופות של משבר אנרגיה. הסיבה המרכזית לכך היא זמינותם הגבוהה והעלות הנמוכה יחסית. כאשר יש מחסור בגז טבעי או עלייה חדה במחירי הנפט, תחנות כוח יכולות לעבור במהירות לשימוש בפחם או במזוט כדי להבטיח אספקת חשמל רציפה.
בנוסף, התשתיות הקיימות במדינות רבות כבר מותאמות לדלקים מזהמים, ולכן המעבר אליהם פשוט יותר מאשר השקעה מיידית באנרגיות מתחדשות. גם שיקולי ביטחון אנרגטי משחקים תפקיד: מדינות מעדיפות לעיתים להסתמך על מקורות אנרגיה זמינים מקומית, גם אם הם מזהמים יותר, כדי לא להיות תלויות בייבוא.
דרום קוריאה והפיליפינים דחו סגירת תחנות כוח פחמיות והכריזו על מצב חירום אנרגטי כדי להגביר את הייצור. הודו: הורתה לתחנות הכוח הפחמיות שלה, המספקות כבר כעת 75% מהחשמל במדינה, לפעול בקיבולת מקסימלית. תאילנד ובנגלדש: הגבירו משמעותית את השימוש והיבוא של פחם כדי למנוע קריסה של רשת החשמל.
המומחים מזהירים כי המעבר המחודש לדלקים מזוהמים הוא בעל השלכות הרסניות על האקלים ובריאות הציבור בשל פליטת רעלים וזיהום אוויר. החשש הגדול הוא שההשקעה בתשתיות פחם כעת "תכבול" את המדינות לדלקים מזהמים לשנים רבות.
0 תגובות