זה היה אמור להיות לילה שקט בבית משפחת ליברמן במודיעין. זמן קצר לאחר חצות, כשהבית כבר היה שקט, יעירי ליברמן, תלמיד ישיבת 'אור החיים', שמע לפתע צלצולים בדלת הבניין. בתוך דקות התברר לו כי מי שנמצאים במקום הם אנשי המשטרה הצבאית, שהגיעו במטרה לעצור אותו.
בראיון בלעדי ל'כיכר השבת' הוא משחזר את הדקות הראשונות, את הכניסה לבית, את הניסיונות להבין מה קורה - ואת הדרמה שהתפתחה בתוך ומחוץ לבניין.
"פתאום אני שומע צלצולים בדלת"
"הייתי כבר בדרך לישון, פתאום, בסביבות שתים עשרה בלילה, אני שומע צלצולים בדלת של הבניין", משחזר יעירי. "רציתי לראות מה קורה בחוץ, ואז אומרים לי: 'תיכנס, תיכנס, תיכנס - זו משטרה צבאית'".
- דרמה במודיעין: מאות הפגינו נגד מעצר תלמיד ישיבה עריק, המשטרה הצבאית נמלטה והבחור שוחרר
- בכיר ב'יהדות התורה': "המעצר - התערבות פוליטית בוטה" | צה"ל: "הפורעים סיכנו את שלום החיילים"
לדבריו, בתוך זמן קצר התברר כי מדובר אכן בכוח של אנשי המשטרה הצבאית שהגיע לבית כשבני המשפחה מנסים עדיין להבין מה מתרחש.
הכניסה שלהם לבית, לדבריו, לא נעשתה באמצעות פריצה פנימה, אלא אחרי שאחותו פתחה את הדלת. בהמשך, הוא מספר, אנשי המשטרה הצבאית נכנסו גם לחדר שבו שהה, אלא שבמקום לקחת אותו מיד, נוצרו כמה דקות שבהן יעירי הצליח להתארגן וליצור קשר עם גורמים מחוץ לבית.
"בהתחלה אמרתי להם שאני זורם, אמרתי להם: 'תנו לי להתארגן'", הוא מספר. בזמן הזה, לדבריו, הוא הצליח להשתמש בטלפון ולעדכן את 'צבע שחור' כדי שיוכלו לסייע לו.
באותן דקות, בעוד חיילי המשטרה הצבאית ממתינים בבית, החלו מחוץ לבניין להתקבל דיווחים על ניסיון המעצר. בתוך זמן קצר החלו להגיע למקום אנשים נוספים, והאירוע שעד לפני דקות היה רק בתוך הדירה הפרטית הפך לזירה המונית.
יעירי המשיך לעדכן מתוך הבית על המתרחש, ובמקביל בני משפחתו ניסו להבין לאן האירוע מתפתח.
הדיווח על ניסיון המעצר התפשט במהירות. מאות בני אדם הגיעו למקום ממודיעין עילית, מבית שמש וממקומות נוספים, ובתוך זמן קצר הרחוב סביב הבניין התמלא במפגינים ובכוחות משטרה. גם רבני ישיבת 'אור החיים', שבה לומד יעירי, הגיעו למקום. "כל הרבנים של הישיבה היו פה, כולם באו", הוא מספר. מבחינתו, הגעת הרבנים והציבור הייתה משמעותית במיוחד. בתוך הבית, הוא כבר הבין שהאירוע הולך ומתפתח, אבל עדיין לא ידע כיצד ומתי יסתיים.
לדברי הרב דור סלטי, שמלווה את יעירי והיה מעורב באירועים בלילה, ככל שחלף הזמן הגיעו למקום עוד ועוד אנשים, והמשטרה מצדה תגברה את הכוחות. הרחובות הסמוכים נחסמו, וכוחות משטרה רבים נערכו באזור הבניין. "אני הייתי ברחוב למטה וראיתי שהביאו מלא ניידות שהיו שם באזור", מספר הרב. לדבריו, סביב הבניין היו שוטרים רבים שניסו לחסום את הגישה למקום.
האירוע נמשך שעה ארוכה, כאשר במקביל להתקהלות התפתחו עימותים בין חלק מהמפגינים לבין כוחות המשטרה.
"לא הרגשתי לבד לרגע"
בתוך כל המהומה, עבור יעירי היה דבר אחד משמעותי במיוחד: הידיעה שהציבור הגיע כדי להיות איתו. "לראות את כולם שבאים לעזור, כולם באים לתמוך, כולם באים ממש להיות איתי - לא להרגיש לבד לרגע", הוא אומר. הוא מתאר את ההתגייסות סביבו כמשהו שנתן לו כוח במהלך השעות הארוכות שבהן לא היה ברור כיצד האירוע יסתיים.
במקביל, בתוך הבית נאלצה משפחתו להתמודד עם סיטואציה לא פשוטה. אמו, אחותו ואחיו היו במקום במהלך ניסיון המעצר. המשפחה אף חזרה זמן קצר קודם לכן מחו"ל בעקבות מצבו הרפואי הקשה של הסב.
עבור המשפחה, הלילה שהחל בשקט בבית הפך בתוך זמן קצר לאירוע שבו עשרות ומאות אנשים נמצאים מחוץ לבניין, כוחות משטרה ממלאים את הרחובות ואנשי המשטרה הצבאית נמצאים בתוך הבית. אולם ככל שהלילה התקדם, החלו גם המאמצים להביא לסיום האירוע.
בשלב מסוים נוצר קשר בין אנשי 'צבע שחור' לבין המשטרה, ונעשו ניסיונות להגיע להבנות שיאפשרו לסיים את האירוע. לדברי הרב סלטי, אחד ממובילי המגעים מטעם המפגינים הגיע למקום והבהיר למשתתפים כי הוא לוקח אחריות על האירוע וכי על כולם להישמע להנחיות.
לאחר שעות של מתח ומשא ומתן, הועבר המסר למפגינים כי אם האירוע יסתיים ללא פגיעה בחיילים, ניתן יהיה לשחרר את יעירי ולאפשר לאנשי המשטרה הצבאית לעזוב.
בסביבות השעה 1:45 בלילה, לאחר קרוב לשעתיים של דרמה, הגיע האירוע לסיומו. יעירי שוחרר.
ההודעה על השחרור התקבלה בקריאות שמחה ובמחיאות כפיים מצד המפגינים שנשארו במקום לאורך הלילה. מי שהגיעו למקום כדי למנוע את המעצר חגגו את העובדה שהאירוע הסתיים בלי שיעירי נעצר.
20 יום לפני החתונה
מאחורי הלילה הסוער עומד גם סיפור אישי. יעירי ליברמן, תלמיד ישיבת 'אור החיים', נמצא כ־20 יום לפני חתונתו.
הוא לומד בישיבה כבר כשלוש שנים, לאחר שלמד קודם לכן במשך תקופה דומה בישיבה במודיעין עילית. מדובר בבחור שעבר תהליך של התחזקות וחזרה בתשובה, וכיום הוא לומד במסגרת הישיבה. דווקא בתקופה שבה הוא אמור לעסוק בהכנות לחתונה הקרובה, מצא את עצמו בלב אירוע דרמטי.
אבל כשיעירי מסתכל לאחור על הלילה, הוא לא מדבר רק על הפחד או על השעות הארוכות של ההמתנה. מבחינתו, הזיכרון המרכזי הוא דווקא האנשים שהגיעו לתמוך.