יוסי אליטוב
סופר, עורך עיתון 'משפחה', פרשן פוליטי בכיר ומגיש בתקשורת. בשנת 2004 חיבר את הספר "בן פורת יוסף". בשנת 1997 חיבר את "שלמות הארץ", משנתו המדינית של הרבי מליובאוויטש
עוד מיוסי אליטוב:
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': יעקב מגלה בפניאל בקרב מול שרו של עשיו שהקב״ה נוכח איתו גם בתוך המאבק | בפנואל הוא כבר הופך את הידיעה הזאת מחזיון אישי לאור המוקרן החוצה. וכשהוא נושא את האור הזה, אפילו עשיו נרגע ומתקרב | מי שמזהה את פני ה׳ גם בזמן הסתר, מסוגל להפוך את המפגש הפרטי לגילוי שמאיר את כל סביבתו (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': אברהם אבינו אמר לה׳: “ואנכי עפר ואפר”, ומתוך ענווה זו צמח חסדו הייחודי. יש חסד שנובע מתחושת כוח וגדלות, שבו הנתינה משרתת את האגו; ואילו אברהם – מפני שראה כל אדם כקודם לו – ויתר על כל צרכיו וחייו, כדי לעזור לאחר | ולכן זכו בניו במצוות אפר פרה אדומה ועפר סוטה, שתיהן מבטאות ויתור למען הזולת: הכהן שמוכן להיטמא כדי לטהר אדם אחר, והקב”ה שמוחק את שמו כדי להשכין שלום בין איש לאשתו (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': הברכות שניתנו לאברהם בפרשת לך-לך מלמדות עיקרון נצחי: הקב״ה רוצה שלא רק נתברך על ידו, אלא שנהיה מקור ברכה לאחרים. “ואברכה מברכיך” — מי שמברך את חברו באמת, זוכה שהשמיים מברכים אותו באותו תחום שבירך את חבירו. כך דורשים על הפסוק “טוב עין הוא יבורך”: אל תיקרי יבורך אלא יברך. כשאנחנו מפיצים טוב - הוא שב אלינו (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': בשבת אנו אוכלים דגים כי הם חיים במים, סמל לשפע רוחני ולחיים מתוך רחמים. במבול הם לא ניזוקו, שכן המים עצמם מחוברים כל העת למקור חיותם. עיני הדגים פקוחות תמיד, רמז לעין ההשגחה העליונה שאינה נסגרת לרגע. נשמות צדיקים מתגלגלות בדגים כי הם טהורים והדג מסמל ברכה וריבוי, והכנעה למקור חיותו. המסר: מי שאינו נכנע לאמת - סוגר עצמו בפני ברכה (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': מסע התיקון מתחיל מבפנים, בהשבת הלבבות – “והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם” – וממנו יפוץ האור החוצה, לכל האנושות (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': רבי לוי יצחק מברדיטשוב והחתם סופר פירשו ש־“ולקחתם לכם ביום הראשון – ראשון לחשבון עוונות” פירושו שבחג הסוכות, זמן התשובה מאהבה, הקב״ה הופך את עוונות השנה היוצאת למצוות — “זדונות נעשות כזכויות”. ואזי הקב״ה מתגמל בשכר את השבים מאהבה על עוונותיהם שנעשו למצוות | שני הצדיקים נפטרו באותו יום – כ״ה בתשרי, בהפרש של 30 שנה, כסמל לכך שדרכם מלמדת: כשיהודי שב מאהבה, גם חטאיו נהפכים לאור (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת׳: חמש שלבים בתשובה: ושבת עד לבבך – התבוננות פנימית לראות את פירות המעשים הטובים מול פגעי המעשים הרעים | ושב ה׳ אלוקיך את שבותך – הוצאת כוחות הקדושה מטומאה ושיבה אל המקור | ושב וקבצך – קיבוץ גלויות והיציאה מהגלות | ומל ה’ אלוקיך את לבבך – הקב”ה מסיר את עורלת הלב | לאהבה את ה’ אלוקיך – ה’ נוטע בלב האדם נטיות חדשות לטוב, קדושה ותורה (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': נותרו ימים ספורים ליום הגדול שבו נזכה להמליך את הקדוש ברוך הוא עלינו, על ישראל ועל העולם כולו. וכדי להיות ראויים לכך, עלינו לערוך חשבון נפש ולפתוח בצעד קטן ראשון – צעד שמספיק כדי שהקב”ה יתגלה כ”אורי וישעי ומעוז חיי” | והכלי המרכזי להמלכת ה’ על אורח חיינו הוא מידת הביטחון: כאשר אנו דבקים בביטחון מלא שהקב”ה רוצה לזַכּוֹת אותנו בדין, ומתוך כך מקווים אליו בכל ליבנו – אנו באמת ממליכים אותו על חיינו, במחשבותינו, בדיבורינו ובמעשינו וזוכים בכל הטוב (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': התורה מלמדת אותנו: “תחת אשר לא עבדת את ה’ אלוקיך בשמחה”. לא די בקיום מצוות – חשוב האופן. מצווה בלי שמחה דומה לגוף בלי נשמה. החסידות מסבירה שהשמחה היא חלק מהותי, מפני ש”מצווה” פירושה “צוותא” – חיבור. כל מצווה היא הזדמנות נדירה להיפגש עם הבורא ולהגשים את ייעוד האדם | כשאדם מתבונן בכך, הוא חש שהמצווה היא מתנה ולא נטל, וממילא נולדת בו שמחה. הדרך לכך היא התבוננות במשמעות המצוות, הכרת תודה על הזכות לעבוד את ה’, והפנמה שזהו ייעודו האמיתי | השמחה מעניקה למצווה חיות ואור ומביאה לקרבה אמיתית עם הקדוש ברוך הוא (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': מצוות השבת אבידה מלמדת אותנו לא רק על אחריות להשיב חפץ אבוד לבעליו, אלא גם להשיב יהודים שאבדו בגלות אל אביהם שבשמיים. הקב”ה, בעל האבידה, מצפה מאיתנו שנאתר את אחינו האובדים ונחזירם אליו | בחודש אלול הדרישה מתעצמת: כל יהודי צריך לגלות מחדש את הניצוץ האלוקי החבוי בו, שנעלם בתוך טרדות החומר. במקביל, הקב”ה בכבודו ובעצמו יוצא “לשדה”, כמלך הפונה לעם, ומחפש את עבדיו האבודים. הוא אינו מוותר על אף נשמה (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': משה רבנו הוא היחיד היכול להציב בפנינו ברכה וקללה. הוא ידע את זוהר הארמון של פרעה ואת עוצמת העושר והמלכות, ומנגד - עלה לשמיים וזכה להיות במחיצת הבורא. דווקא מי שחי את שני העולמות, רשאי להכריע ביניהם | משה אומר: החומרי נוצץ, אך סופו כליה. התורה והמצוות – הן מקור הברכה והחיים. בחרו בטוב האלוקי, ושם תמצאו את הברכה (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': ברגע שאדם מתחיל לחשוב שההצלחה היא פרי כוחו בלבד – הוא כבר בדרך למדרון. זה הפתח שדרכו היצר הרע נכנס: ״אני עשיתי, אני בניתי״ כך שוכחים את ה’, עד כדי ניתוק מוחלט ועבודה זרה | הדרך להינצל - להזכיר לעצמנו כל הזמן: הכישרון, הכוח, ההזדמנות - כולם ממנו יתברך. הכרת הטוב היא החומה שמגינה על הלב מפיתויי היצר (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': משה רבנו פותח את תחינתו במילים: “ואתחנן אל ה’ בעת ההיא לאמור”. מהו אותו “לאמור” אם לא עצם הבקשה להתפלל - בקשה שה’ יאפשר לו לפתוח את פיו? מכאן אנו למדים, שיש תפילה שקודמת לתפילה עצמה: תפילה שעניינה שהלב ייפתח, שהשפתיים יידעו לבקש, שהאדם ייכנס למצב של כנות, ענווה והתבטלות (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': הציווי “לתעב ולשנוא את המדיינים” לא עוסק רק במלחמה חיצונית, אלא בתהליך של ניקוי פנימי בלב פנימה. מדיין לא תקפה אותנו בחרב, אלא פיתתה אותנו לחטא הזנות. לכן, התורה דורשת לעקור לא רק את המעשה, אלא גם את המשיכה שבלב. כדי לנצח בקרב, צריך להפוך את המשיכה לתיעוב, את הפיתוי לסלידה עמוקה. הניצחון לא מתחיל בחרב. הוא מתחיל במה שקורה בלב שלנו (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': לרדוף את עולם התורה זה לפגוע בשורש הקיום של כולם| הטוב והשפע שאומות העולם נהנות ממנו – בזכות אותם בני תורה והמסר הזה לא שייך רק לימי בלעם – הוא אקטואלי גם היום (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': משה רבנו נענש בהכאת הסלע כי החמיץ שעת כושר נדירה לקידוש ה’ - אילו דיבר אל הסלע בדברי תורה ולא מכה את הסלע, היה נעקר הרע לגמרי מלב ישראל. ההחמצה סתמה את הדרך לתיקון הרוחני, ולכן נמנעה ממנו הכניסה לארץ. כי אילו נכנס ובנה את המקדש, לא ניתן היה להחריבו, וכל חטא היה מחייב עונש של כליה לעם (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': אנו נדרשים בימים אלו להכרת טובה עמוקה ונצחית לחסדי שמיים; הכרת טובה אינסופית ליהודים הגיבורים שמוסרים את נפשם - חלקם הקריבו חיים שלמים כדי לזכות להיות שליחי ההשגחה העליונה - לטהר את כל הבירות הערביות מקליפת ישמעאל הארורה, האומה תאבת הדמים שנשבעה לחסלנו, ולא לעצור כאן, כל אחד מאיתנו נדרש לשנות משהו בחייו לטובה (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': בתהליך בדיקת הסוטה, מגלה אור החיים הקדוש מדוע דווקא המים והעפר נבחרו ככלי הבירור משמים. מיום בריאתם נדחקו משכינת ה’, בעקבות חטא אדם וחווה, וכעת באה נקמתם. בשליחות ה’, הם בוחנים את האישה ומגלים את האמת. אם חטאה, היא מעוררת מחדש את פגם חטא חווה, והמים והעפר שבים למעמדם בקדושה — ככלים לטהרה, לדין ונקמה במי שגרם וגורם עד כה לסילוק השכינה מהארץ ולגעגוע ליום שבו ישובו לשכון בקרבת ה’ (יהדות)
פינתו של עורך עיתון 'משפחה', יוסי אליטוב, ב'כיכר השבת': כשם שבמעמד הר סיני נדרשנו להיטהר ולהתקדש, כך גם אנו, בכל שנה, מכינים את עצמנו לקראת קבלת התורה מחדש. השלב הראשון הוא טיהור המחשבה והתקדשות בחיים האישיים. אך זוהי רק ההתחלה – ההתקדשות היא אינסופית ושואפת מעלה. אולם החידוש של מתן תורה הוא שקדושת ה’ תלויה בקדושת האדם. הקב”ה תלה את הופעת שכינתו בהכנה הפנימית שלנו ואת קדושתו בקדושתנו. רק אז נזכה לקבל את כל השפע האלוקי והחומרי (יהודת)
אולי יעניין אותך
כל הזכויות שמורות לכיכר השבת בע״מ