ישראל במלחמהישראל במלחמה
על מה, כמה ולמה?

"וְהַיֹקֶר יַאֲמִיר" | הצצה לתוך בועת המחירים שמטריפה את המדינה 

בחודשים האחרונים, מאות מוצרי צריכה בתחום המזון והקמעונות התייקרו באופן משמעותי. בעוד הכותרות מדברות באחוזים - הציבור מרוקן את הכיסים. אך למרות הכול, היד עוד נטויה ונראה שההתייקרות תימשך גם בשנה הקרובה | להסתכל למציאות בעיניים (מגזין) 

יהודה גל | כיכר השבת |
(צילום: יהודה גל)

"החוצפה של להעלות מחירים בזמן מלחמה כאשר לציבור קשה מעידה על חזירות. החזירות הזאת תעלה לכם ביוקר" - אלו המילים בהן השתמש שר הכלכלה ניר ברקת בפגישה קשה שקיים עם ראשי משק המזון בישראל.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

אך כפי הנראה, אלו מילים ריקות מתוכן, אקדח בלי כדורים, שרק מעיד על התסכול ההולך וגובר בקרב הציבור. למען הדיוק, גם מילים קשות מאלה שיאמרו ע"י נבחרי ציבור אחרים לא יצליחו להקל על תופעה הולכת ומכבידה על כל משק בית בישראל של יוקר המחיה. טוב נו, למעט העשירונים העליונים ממש שלא מרגישים את הנטל.

גם הסיוע הממשלתי בדמות סבסוד המיסים או הקלות ביוקר המחיה באמצעות עידוד המשק הוא חלום שנגוז על רקע קשיים בהצגת תקציב הוגן בתקופת מלחמה ששאבה את כל הרזרבות של המדינה ואף גרוע מכך הובילה למסה של קיצוצים בתקציב של רוב משרדי הממשלה לפחות בשנתיים הקרובות.

פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

כדי לצלול קצת אל תוך הסיבות שגרמו לגל העצום של עליות המחירים במשק, נצטרך להתחיל מהשלב הראשוני של ייבוא מוצרים. רוב הסחורות המיובאות לישראל נכנסות דרך הנמלים, החל ממלט וברזל לבניית ממ"דים, וגם מוצרים פופולריים אחרים כמו דגנים, דגים ועשרות מוצרים שאנו אוכלים.

העובדה שהרבה מאוד מוצרים מיובאים - מלמדת על כך שאם המחירים בעולם עולים בגלל מחסור או צמצום או מצוקה אחרת שמשפיעה כמו העימות הצבאי בים האדום, אזי באופן ישיר זה ישפיע על הכיס של כולנו בישראל.

ורק להמחשה קטנה, חדי העין המבקרים ברשתות שיווק המזון בוודאי הבחינו שאחת מסדרות המוצרים הנרכשות ביותר בקרב משפחות ברוכות ילדים ובפרט במגזר החרדי והדתי הם דגני הבוקר על שלל סוגיהם - או בשם הקטגורי - קורנפלקס.

חברת תלמה המייצרת את הדגנים המוכרים והפופולריים ביותר כמעט בכל בית בישראל נמצאת בבעלות חברת יוניליוור, אותה חברה שהודיעה לאחרונה על העלאת מחירים באופן מורגש בכל בית.

ובנוסף, רק בשבוע שעבר יוניליוור הודיעה לקמעונאים שהיא מייקרת את מוצרי גלידת שטראוס, ושל שוקולד קליק, ורד הגליל, בעקבות העלייה התלולה במחירי הקקאו והסוכר בעולם.

גם חברת אסם-נסטלה הודיעה לקמעונאים על העלאות מחירים בחלק ממוצריה ומותגיה המוכרים בשיעור של עד 9%. בין המוצרים שיתייקרו יהיו טבעול, סלטי צבר, אטריות למרק וחטיפי שוקולד. בנוסף, ספקים נוספים כמו שסטוביץ, שטראוס, ויליפוד, ויסוצקי, סלטי שמיר, בארכה, סידס, יכין או 'בית השיטה' הודיעו אף הם על התייקרויות בשורה ארוכה של מוצרים, וכל זה בנוסף לעליות הדרמטיות במחירי הדלק והחשמל. יודגש כי בכל קטגוריה שבה הספקים הדומיננטיים העלו מחיר, הם משכו אחריהם גם ספקים קטנים.

ומי שחשב להתנחם בעובדה שחברות השיווק הגדולות כמו שופרסל, רמי לוי, יש חסד, יוחננוף משווקות מותג פרטי ומוזילים את המחירים בגלל החיסכון בפערי התיווך, מצפה גם לו הפתעה פחות נעימה, קמעונאים מנוסים טוענים כי גם המותגים הפרטיים צפויים להתייקר בקטגוריות שבהן הספק המוביל — או כזה שיש לו נתח שוק משמעותי — מעלה מחיר.

"התמחור של כל שחקן נקבע בהתאם למתחרה בקטגוריה", אמר בכיר בענף. "רוב מנהלי המותגים עושים בדיקות אחת לחודש לגבי המחיר שלהם מול המתחרים — אם המתחרה מעלה הם מתחילים לדרוש העלאה".

ההסברים אותם מספקים חברות המזון להעלאת המחירים נעים בין השפעת העימות עם החות'ים שכמובן פוגע בנושא הייבוא לבין ההשפעה של מחירי חומרי הגלם שעלו. בשטראוס סיפקו הסבר יחסית מפורט: "עלייה של עשרות אחוזים במחירי חומרי הגלם בשנה האחרונה, וביניהם חמאת ועיסת קקאו, טחינה, סוכר ושמן זית שהיקף ההשפעה שלה מוערך ביותר מ-100 מיליון שקל במונחים שנתיים".

ובמספרים, מחיר מוצר שהיה עולה 15 שקלים והתייקר בעשרה אחוזים יעלה אמנם רק שקל וחצי יותר למקרה בודד אך אם מדובר על מוצר צריכה בסיסי וקבוע אזי רק ההתייקרות שלו תעלה לצרכן הסופי עשרות שקלים נוספים בחודש, ואם נכפיל את האירוע הזה לעוד עשרה מוצרים? משפחה ממוצעת תיאלץ לשלם כשלוש מאות שקלים יותר על אותו סל מוצרים אליהם היא התרגלה או לחילופין לצמצם את הרשימה ולוותר על מה שפחות נחוץ והכרחי.

עליה משמעותית במחירי השמן (צילום: יהודה גל)

פרשנים כלכליים טוענים, כי האחריות הסופית מוטלת בעיקר על כתפי הממשלה. לדבריהם, בתחילת המלחמה היו צריכים לחוקק הצעת חוק ממשלתית להקפאת מחירים לפחות בחצי שנה עד שנה בתקופה הנוכחית.

בנוסף, צריך להזכיר את הוועדה הציבורית המייעצת לעניין הפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה, שהוקמה על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הכלכלה ניר ברקת עם מטרה להמליץ על צעדים להפחתת הריכוזיות והגדלת התחרות בענף המזון. הוועדה התכנסה לראשונה לפני חמישה חודשים — ולא ברור מתי היא תמליץ על צעדים אופרטיביים.

רכבים בנמל אילת | ארכיון (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש 90)

גם בעולם הרכב, המחירים עלו משמעותית במהלך השנים האחרונות ובהקשר הזה, גם עליה של אחוזים בודדים מסתכמת באלפי שקלים.

ולהמחשה: לפני שלוש שנים היה אפשר לקנות טויוטה קורולה חדשה ב–140 אלף שקל, אך כעת היא עולה 165 אלף שקל. כך, בצעדים קטנים, שלא מזעזעים את השוק, המכוניות מתייקרות מאוד לאורך זמן.

לעליית המחירים בתחום התחבורה, יש סיבות רבות שלא בהכרח תלויות בייבוא. המדינה מעלה בהדרגה את המיסוי על מכוניות חשמליות — בשלוש השנים האחרונות זינק משמעותית מס הקנייה על מכוניות חשמליות מ–10% ל–35%.

עליה במחירי הירקות וחלק מהפירות (צילום: יהודה גל)

ומה באשר להתייקרות הירקות וחלק מהפירות? לדברי הקניינים הגדולים, המחירים השנה הגיעו לשיא חריג, ורמת המחירים גבוהה לאורך כל העונה.

הסיבה לכך נעוצה באופן מפתיע גם במלחמה בחזית הדרומית - מתברר שהרבה מאוד ירקות לסלט היו מגיעים לשטח מדינת ישראל, מרצועת עזה. כמויות ענקיות של מלפפונים ועגבניות גדלו בשטח פלסטיני ונמכרו במשך שנים לסוחרים ישראלים במחירים מוזלים - עם פרוץ המלחמה כמובן שהדבר נפסק ומיידית נוצר מחסור שהשפיע על ממוצע המחירים לקילו.

בנוסף, מחסור בפועלים וידיים עובדות בתחום החקלאות בעוטף עזה ובשאר אזורי גידול, גם כן בעקבות המלחמה - משפיע באופן ישיר וחד משמעי על העלויות אותן נאלצים לספוג החקלאים, נוסיף לזה את הימים הקרים והגשמים הרציפים ונקבל מתכון בטוח להתייקרות מחירי העגבניות והבצל, הפלפל והמלפפונים.

ואם מקודם הזכרנו את צמצום הקניות והרכישות, הרי שבתחום הפירות והירקות ראשי המשפחות והצרכנים מעדיפים לוותר כמה שפחות - ואין אמא שרוצה לוותר על מלפפון ועגבנייה עבור ילדיה.

לסיכום, למרות הערפל העוטף את כל פרשת ההתייקרויות ורק מנפיק כותרת מקוממת של עליה ביוקר המחיה, ניתן לשים את האצבע על מספר נקודות מוצא קריטיות, שרק על חלקם אפשר להשפיע באמצעות פעולות הסדרה בחקיקה ומדיניות ממשלתית נבונה.

1. המחסור העולמי, בעקבות מלחמות ועימותים צבאיים שמשבשים את תהליך היבוא, מצמצמים את המלאי הקיים שמגיע לנמלים ומשפיעים על המחירים. בסעיף הזה, ממשלת ישראל היא גורם מנוהל ולא מנהל.

2. ריכוזיות והתמקדות במספר מקורות ייבוא מצומצם מגביל את יכולת המיקוח ובסעיף הזה לממשלת ישראל בהחלט יש אפשרות להתערב ולהשפיע, וככל הנראה לחץ ציבורי ופוליטי יכול לעזור.

3. עלויות המיסים והתוספים המייקרים הכרוכים בייבוא - סעיף שגם בו הממשלה יכולה לטפל אך הסיכוי לכך נמוך עד אפסי לאור מדיניות הצמצום הכללית שניחתה על כלל משרדי הממשלה בעקבות המלחמה.

ובשורה התחתונה, אומרים המומחים, רק שינוי משמעותי במבנה שוק המזון יביא להורדת מחירים. הטיפול צריך להיות בשלושה מוקדים — היבוא, היצרנים והקמעונאים המשווקים — ובתוך זה לכלול צעדים שנמנעו מהם עד כה, כמו פירוק קבוצות מזון וריכוזיות, ובנוסף איסור בלעדיות של היבואנים הגדולים. ובתקווה שבעזרת השם יבואו על כולנו ימים טובים ובריאים ונשלם מחירים יותר זולים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר