אם יש משהו בולט שמעניין יהודים בתקופה הזאת של לפני חגי תשרי, זה יהיה מהפן הרוחני - חיזוקים וקבלות רוחניות מיוחדות ומהצד הגשמי - כלכלה נבונה בתקופת החגים.
>> למגזין המלא - כנסו
החודש, שעמוס באירועים רוחניים כשיעורי תורה, סליחות, תפילות ובקשות, עמוס גם בצד הגשמי. צריך לקנות ביגוד, הנעלה, מזון, יש שמתחדשים בכלי בית ועוד. בהמשך מגיע חג הסוכות ואיתו ארבעת המינים, סכך, קרשים, ברזלים ואל תשכחו כמובן אזיקונים.
איך מנווטים בסבך? איך גורמים שאת החודש הקרוב נעבור בשלום ובשלווה - בלי חריגה מהתקציב שלנו?
לשם כך שוחחנו עם יעקב ולדמן, יועץ ששמש גם כמלווה כלכלי למשפחות, שנותן לנו את כל הטיפים ששווים כסף, פשוטו כמשמעו.
אם לא להתארגן - לפחות לשלוט
"החגים עוד רגע כאן ואיתם ההוצאות הכבדות, הרבה יותר מזון, ביגוד, נסיעות, ארבעת המינים וכמובן שאי אפשר בלי להזכיר את כל אותם יהודים יקרים המרחיקים עד לאומן הרחוקה כדי לחגוג את ימי ראש השנה כמנהגם", פותח ולדמן את שיחתנו, "ההוצאות כבדות וכמובן שאי אפשר לעמוד היום, פחות משבועיים לפני ראש השנה, ולשאול 'איך מתארגנים לקראת הוצאות החגים'. השאלה היותר מדויקת תהיה איך נתארגן לקראת חג הפסח בעוד חצי שנה, או לקראת ימי בין הזמנים שיבואו בעוד שנה, אבל לחסוך כסף מהיום לעוד שבועיים זה בלתי אפשרי. כדאי קודם שנדע את זה".
ולדמן עושה אתנחתא ומיד ממשיך: "אבל כמובן שההוצאות כבר כאן, ואי אפשר בלעדיהן, ולכן נדבר לא על ההתארגנות לקראת הוצאות החגים אלא בעיקר על השליטה בהן".
"לכן, דבריי יהיו לא רק לאותם אלו שלא חשבו מתחילה על 'סוף המעשה' ולא חסכו לימים אלו, אלא הדברים אמורים גם ובעיקר לאלו שכן התארגנו, אותם אלו שבחשבון הבנק שלהם יש די הצורך להוצאות החגים, וכמובן גם לאותם אלו שנאלצים לקחת הלוואות להוצאות החגים, שזה גם לגיטימי למי שצריך.
"ובכלל, נעסוק באיך לעבור את ההוצאות בצורה היעילה ביותר ולאו דווקא החסכונית ביותר, כי אין לנו מטרה לחסוך ולהתקמצן על החגים אלא להיות יותר יעילים ולשלוט בהוצאות. את זה לא נעשה רק על ידי השוואת מחירים והתרוצצות ממכירת חסד אחת לרעותה, אלא גם, ובעיקר על ידי כך שנזכור מי שולט במי. האם אנו שולטים על ההוצאות או שההוצאות הן אלו ששולטים עלינו".
מה אני באמת צריך - לא מה אני מאוד רוצה
אוקיי, אז איך מתארגנים תכלס לחגים?
"בכל שלב בחיים, ובטח בתקופה כזו של ערבי חג, אנו חשופים לאין ספור פרסומים בכל מדיה אפשרית, כתובה, דיגיטלית ועד לעלוני פרסום שונים, פרסומים שתפקידם בעצם לגרום לנו להוציא כסף יותר ממה שתכננו, והשאלה היא כיצד נוכל לשלוט על ההוצאות ולא להיגרר אחרי פרסומים שונים.
"אחד הכללים הבסיסיים בכלכלה התנהגותית אומר ש"מלאי מגדיר שימוש", כלומר שאדם למעשה משתמש בכל המלאי העומד לרשותו, ולכן אם לא נגדיר מראש את ההוצאות נמצא את עצמנו משתמשים בכל המלאי שחסכנו.
"ואסביר יותר: כשאנחנו מדברים על שימוש בכל המלאי זה עוד נפלא לגבי אדם שחסך כסף ויש לו עם מה לגשת להוצאות החגים, אבל מי שלא חסך כסף ועכשיו נמצא בסיטואציה לא נעימה בה אין לו שום ברירה אלא לקחת הלוואה, מצבו קשה הרבה יותר, כי הוא עוד חסר גבולות לחלוטין, הוא עלול קודם כל להוציא ולקנות בלי גבול ובסוף לקחת הלוואה שתכסה לו את כל ההוצאות, ולכן ההוצאות שלו עוד תהיינה גבוהות מאלו שהתכוננו לקראת החגים. לכן, לאלו כמו לאלו נמליץ קודם כל להגדיר יעד להוצאות, ולא לחרוג מהיעד".
להקצות כסף בצורה מסודרת לכל מטרה ומטרה
נשמח שתסביר, איך מגדירים את היעד?
"בעוד שבהוצאות השוטפות אנחנו יכולים להגדיר יעד לפי הסביבה, החברים או השכנים, בהוצאות החגים זה כבר קשה הרבה יותר, כמו שאמרנו בהתחלה, חסיד ברסלב עם ארבעה ילדים שנוסעים לאומן לראש השנה יוציא פי כמה וכמה מאברך עם ארבעה ילדים באותם גילאים שעושה את החגים בבית או נוסע להוריו. לכן צריך לעשות רשימה מסודרת ולקבוע, בדגש על כך שאנחנו חייבים להגדיר את היעד בכל סעיף וסעיף.
"הרשימה צריכה לכלול את סעיף המזון, ביגוד, מתנות לבני הבית, מקומות לימים נוראים בבית הכנסת, או הוצאות נסיעות לאדמו"ר או לאומן וכדומה, ציוד לבית ולסוכה, ארבעת המינים והוצאות בילויים לימי חול המועד".
"ועכשיו מי שצריך יקרא שוב את השורה או יעתיק אותה לדף אחר על מנת לא רק לקרוא אלא גם לעשות בפעול", מחייך ולדמן ומפטיר: "אלו פחות או יותר הסעיפים שכל משפחה במגזר החרדי תתמודד איתם".
"עכשיו שבו סעיף אחרי סעיף ותקבעו כמה תוכלו להוציא על כל סעיף, בין אם לקחתם הלוואה ובין אם חסכתם, גשו לכספומט הסמוך ומשכו את כל הסכום שאתם צריכים, אבל רגע. זה לא מספיק", ולדמן נעצר לרגע, "משכו עכשיו עוד 10%. זהו, זה הסכום שעומד לרשותכם".
מזומן או אשראי? העיקר להשתמש נכון
אז מה, הרעיון כאן הוא להשתמש במזומן כמו כל מיני שיטות של יועצים שאומרים שעדיף להשתמש בכסף מזומן על פני אשראי?
"זהו, שכן, אבל צריך להבין את הלוגיקה", עונה ולדמן ומסביר: "אנשים חושבים שהתייעלות כלכלית מגיעה כתוצאה מכך שלא משתמשים בכרטיסי אשראי, זה נכון אבל לא מדויק, מבחינתי אחד הפרמטרים שאני בוחן כאשר משפחה מסיימת תהליך התייעלות, זה כאשר הם שבים להשתמש בכרטיס אשראי בצורה חכמה. אי אפשר להגיד כיום למשפחה לא להשתמש בכרטיסי אשראי, זה בערך כמו להגיד לאנשים להפסיק להשתמש במחשב או אפילו לחזור לנסוע בסוס ועגלה.
"נזכור, השימוש בכרטיס אשראי כאן בשביל להישאר, ולא רק שהוא לא בעייתי, הוא ברכה, הוא מאפשר צמיחה כלכלית, ממש כך, רק בדיוק כמו שהלוואה מהבנק מצד אחד מאפשרת צמיחה כלכלית, אך מצד שני הדבר עלול להיות מלכודת מסוכנת, כך גם שימוש בכרטיס אשראי, מי שיודע להשתמש בו זה נהדר".
אוקיי. הבנתי. למשוך מזומן ולהשתמש רק בו לאחר שעשיתי דף עם הגדרת תוצאות במדויק. אבל מתי באמת תמליץ לאנשים לא להשתמש בכרטיס אשראי?
"בכל סיטואציה בה אנו יוצאים משגרה, טיולים למשל, וכמובן הוצאות חגים. בתקופה הזאת של חגים יש המון הוצאות שהן בבחינת "אם כבר אז כבר", אנשים מרגישים חופשי יותר להוציא כסף, ורשתות השיווק יודעות את זה ודוחפות עוד ועוד מבצעים, השימוש במזומן יחד עם הגדת יעדים ברורים מראש יתנו אפשרות לשלוט על ההוצאות".
הקצו קצת יותר כסף וברחו מן הלוואות החגים המסוכנות
מה עוד חשוב לזכור בימים אלו?
"שתי נקודות חשובות שהייתי שם דגש: הראשונה, כמו שאמרנו מההתחלה, היערכות לחגים עכשיו היא לחגים של עוד שנה, לא לאלו שבאים עוד שבוע, הזמן לחסוך הוא מעכשיו ממש, כמה צריך לחסוך? הסטטיסטיקה מדברת על משהו שבין 17% ל-27% מההוצאות השוטפות. אני ממליץ למשפחה בדרך כלל לשים בצד לפחות 20% מההוצאות.
"הנה הדוגמה: נניח שההוצאות החודשיות הן 20,000 לחודש, אז ההכנסות שיכסו את כל ההוצאות השנתיות אמורות להיות סביבות 44,000 ₪, אלו הוצאות שאמורות להספיק להוצאות חגים, נופש בבין הזמנים, פסח ועוד".
ולדמן עובר להדגש השני: "הזהרו מהלוואות למחיה שוטפת. כן, כולם יודעים להזהיר מפני זה, אבל לא כולם זוכרים שההוצאות השוטפות כוללות גם הוצאות חגים, ולכן חובה להזהיר ולהיזהר מהלוואות חגים, אותן הלוואות שהבנקים וחברות האשראי מציעות בימים אלו, ובמיוחד לאור העובדה שהריביות בתקופה האחרונה לא משהו שכדאי לרדוף אחריו".
"ומילה אחרונה לסיום", ולדמן לא יכול שלא לסיים במסר הבא: "בימי הדין כל אחד ואחד חייב לפתוח את ידיו ולקבל את מלא הברכה שאבינו מלכנו רוצה להעניק לנו. אומנם מזונותינו קצובים מראש השנה לראש השנה, אך בידינו הדבר להתפלל לכך ולאפשר לעצמנו את כל השפע של הקב"ה. נתפלל, נבקש, והבורא יתברך יעניק לנו שנה מבורכת, שנה של שפע. עושר ועושר בריאות ושמחה לכולם".