המושג "נשים חרדיות בפוליטיקה" מצליח פעם אחר פעם לעורר סערה ברחוב החרדי. כעת, מיזם רשת חדש המכונה "פריימריז הנשים החרדיות" מבקש לאתגר שוב את הסטטוס קוו. היוזמה מאפשרת לגולשים (נשים וגברים כאחד) להרכיב מתוך מאגר גדול של נשות עשיה - רשימה דמיונית של עשר נשים חרדיות שלדעתם ראויות לכהן בכנסת ישראל.
הריאיון עם פייני סוקניק, אחת הפעילות המרכזיות שעומדות מאחורי היוזמה, לא התחיל על מי מנוחות. "כשאמרתי שאני הולך לראיין אותך", הודה משה מנס בפתח הריאיון, "אמרו לי: 'מה יש לך? זה ארגון של כל הנשים הממורמרות, הגרושות, הבעייתיות... למה לתת להן מקום?'".
סוקניק, מצידה, לא נרתעת מהביקורת ומסבירה כי המטרה אינה הקמת מפלגה מחר בבוקר, אלא יצירת שינוי תודעתי.
"משחקים בדמיון פוליטי"
"הרעיון של הפייק-פריימריז הזה הוא להרגיל גברים ונשים חרדים לעשייה של דמיון פוליטי", מסבירה סוקניק. "אין כיום נשים חרדיות במפלגות החרדיות, וגם במפלגות החדשות שקמות אין להן ייצוג. רצינו לעשות צעד שיגרום לכולנו לצאת מהתקיעות הזאת".
היא חושפת כי לא מדובר במיזם שולי. לדבריה, למעלה מ-2,500 איש ואישה כבר השתתפו והצביעו. אל מול הטענה כי מדובר ב"רשימה של נשים שהוכנסו ללא ידיעתן" כמעין משחק ב"נדמה לי", סוקניק מבהירה: "אנחנו אפילו לא בשלב של מפלגה, אלא מציבות רעיון. נשים הומלצו על ידי חברותיהן והציבור. מי שביקשה לרדת מהרשימה - הוסרה בשנייה. אלו שנשארו, אולי לא רוצות להיות שם מלכתחילה, אבל אין להן בעיה להיות ברשימה שאומרת: 'בחרו בכן כי חושבים שאתן מתאימות'".
מבחן הרבנים וסערת שרה שנירר
אחת השאלות הקשות שעולות תמיד בהקשר הזה היא שאלת הציות לגדולי ישראל ולמסורת. כשנשאלה סוקניק כיצד המהלך מתיישב עם דעת רוב הרבנים לאורך הדורות שהתנגדו להשתלבות נשים בפוליטיקה, היא שולפת השוואה היסטורית מרתקת: הקמת מוסדות 'בית יעקב'.
"ממי למדנו את זה? משרה שנירר", היא משיבה, "גם נגדה יצאו בתחילה, פורסמו פשקווילים נגד תלמידותיה בעיתונות של אגודת ישראל. כשאנחנו מגיעות למצב שאנחנו מבינות שאין ברירה וצריך לדבר, אז נכון, אולי זה לא הכי שמרני לכתחילה, אבל זה כוח המציאות. יש דברים שצריך לטפל בהם".
סוקניק, שמגדירה עצמה כ"פמיניסטית חרדית", מפתיעה כשהיא מצהירה שהיא מתנגדת להקמת מפלגת נשים ייעודית. חזונה הוא שילוב שוויוני (50%) בתוך המפלגות הקיימות. כשהיא מתבקשת להתייחס להתנגדות הנחרצת של המפלגות החרדיות (ש"ס ויהדות התורה) למהלך כזה, היא עונה: "אנחנו נמשיך לפעול בכלים דמוקרטיים... למה קמה ש"ס? כי הם אמרו שהגברים האשכנזים לא יכולים לייצג אותם. אותו דבר אנחנו אומרות - אי אפשר לוותר על זווית הראייה של אישה חרדית".
מהאישי לציבורי: שקופות בקהילה
אז מה באמת בוער לנשים הללו לשנות? סוקניק משרטטת רשימת יעדים ברורה: מצב המשפחה החרדית, הטיפול בנוער נושר (בנים ובנות), נושא האלימות בזוגיות, וכן הכשרות מקצועיות איכותיות ופרקטיות לתלמידות סמינר לאחר שנות התיכון.
השיחה מגיעה גם לפסים אישיים, כאשר עולה השאלה האם האקטיביזם הזה נובע ממשבר אישי (יש אחוז מסוים מהמועמדות שעברו גירושין או התמודדויות מורכבות). סוקניק, שהקימה את ארגון "באשר תלכי" המסייע לנשים חרדיות גרושות בעקבות גירושיה שלה, מדברת בגילוי לב.
"כשהייתי בתהליך גירושין, הפכתי להיות שקופה בעיני הקהילה שלי", היא מספרת, "לא רואים אותך, לא מתעניינים, ועדיף שתהיי בשקט. חטפתי לא מעט מכות חברתיות שגרמו לי להגיד לעצמי: 'כבר אין לי מה להפסיד'. החלטתי להיות פה בשביל כל אלה שעדיין לא יכולות לדבר. זה לא תמיד מגיע ממקום ממורמר וכועס, זה פעמים רבות מגיע ממקום מאוד כואב. אם אני כבר במקום שאני יכולה לדבר - אז אני צריכה לדבר".
המבחן האמיתי: 5,000 קולות
לקראת סיום, הציב מנס את שאלת המספרים: מה ייחשב כהצלחה עבור ה"פריימריז" הללו, ומה ככישלון.
סוקניק מסמנת יעד ברור: "אם נגיע ל-5,000 מצביעים ומצביעות, זה יהיה סיפור מדהים. אם נגיע ליותר - זה כבר סיפור הצלחה מטורף. זה לא קורה מעצמו, אנחנו עובדות על זה תקופה ארוכה".
האם נראה בקרוב אישה חרדית מכהנת בכנסת מטעם מפלגה חרדית? כנראה שעוד חזון למועד. אך על דבר אחד אי אפשר להתווכח: השיח סביב הנושא הולך וצובר תאוצה, ואותן נשים שמסרבות להישאר "שקופות" - בהחלט דורשות את מקומן סביב שולחן קבלת ההחלטות.
צפו בריאיון המלא בראשית הכתבה
142 תגובות