בית המשפט המחוזי בלוד היה הבוקר (ראשון) לזירת דרמה משפטית כשנפתח שלב ההוכחות במשפטו של אייל רביד, מנכ"ל ובעלי רשת "ויקטורי", יחד עם בכירים נוספים בענף הקמעונאות. תחת עינו הבוחנת של השופט מיכאל קרשן, חשפה רשות התחרות את מה שהיא מגדירה כתיק הדגל שלה - ניסיון שיטתי להנדס את יוקר המחיה בישראל דרך איתותים ותיאומים אסורים בין הרשתות הגדולות.
על ספסל הנאשמים יושבים אייל רביד מ"ויקטורי", איתן יוחננוף מרשת "יוחננוף", אלעד חרזי שכיהן כמשנה למנכ"ל יוחננוף, אפרים תשובה מנהל סופר ברקת, והרשתות עצמן. האישומים כוללים ניסיונות להסדר כובל עם קמעונאים וספקים, החל מהתבטאויות פומביות בפייסבוק ובתקשורת ועד להתערבות ישירה במחירי מוצרים ברשתות המתחרות.
"צונאמי של עלאות מחירים"
עו"ד עפר מעוז מהמחלקה הפלילית ברשות התחרות הציג בפתח הדיון את עמדת התביעה בחריפות: "הנאשמים ביקשו לפתוח דלת לספקים ולדחוף לתיאום שפגע ישירות בכיס של כל אחד מאיתנו". לטענת התביעה, רביד ויוחננוף לא הסתפקו בניהול עסקי תחרותי, אלא ניסו לייצר "צונאמי של עלאות מחירים" תוך עקיפת חסמים קיימים.
כתב האישום מפרט שישה אישומים נגד רביד בגין ניסיונות להסדר כובל, כולל התבטאויות פומביות שנועדו לאותת לספקים ולרשתות אחרות כי ניתן להעלות מחירים. בין המוצרים שהוזכרו בכתב האישום: מוצרי "ד"ר פישר", "שסטוביץ'" ו"בית השיטה", וכן כלים חד-פעמיים. יוחננוף נאשם בהפרת חובת פיקוח, חרזי בניסיון הסדר כובל בין הרשתות, ותשובה בניסיון תיאום מחירים.
מאחורי הקלעים: כך פעלה השיטה
החקירה שהובילה לכתב האישום חשפה שיטת פעולה מתוחכמת. על פי עדויות שנאספו, רביד השתמש בתקשורת בצורה אסטרטגית - התראיין לערוצים המרכזיים, פרסם פוסטים ברשתות החברתיות, והעביר מסר ברור לספקים: "אתם יכולים להעלות מחירים, אני לא אתנגד". כך למעשה, לטענת התביעה, הוא ניסה להסיר את המחסום המרכזי שמנע מספקים להעלות מחירים - החשש שרשתות גדולות יסרבו לקבל את העלאות.
בהתכתבויות שנתפסו במהלך פשיטה על משרדי ויקטורי, נחשפה תמונה מטרידה נוספת: רביד התלונן על רמי לוי שמסרב להעלות מחירים, ואף דרש מספקים להעלות את המחירים לרשת המתחרה כדי לאלץ אותה להתיישר עם השוק. התביעה טוענת כי מדובר בניסיון מתוכנן ליצור סביבה שבה כל הרשתות יעלו מחירים במקביל, תוך פגיעה ישירה בצרכן.
"מרד הפסטה" שעצר את המגמה
הפרשה זכתה לתהודה ציבורית רחבה כשארגון "הצינור" פרסם חשיפה על העלאות מחירים דרמטיות במוצרי מזון. אמיר שוהן, ראש מחלקת התחקירים בארגון, סיפר בראיון לתוכנית "דבר ראשון" כי "מרד הפסטה" שהובילו הצליח לעצור את גל העלאות המחירים. "פרסמנו פוסט שהפך ויראלי והציבור פשוט הפסיק לקנות", הסביר שוהן. "זה הוכיח שכשהצרכנים מתארגנים, יש להם כוח אמיתי".
רשות התחרות פתחה בחקירה מקיפה בסוף 2021, במסגרת מה שכונה "פרשת שופרסל", בחשד שהרשתות הגדולות תיאמו מחירים. החקירה כללה פשיטות, תפיסת מחשבים וטלפונים, וניתוח התכתבויות פנימיות. לפני מספר חודשים עברו חומרי החקירה למחלקה המשפטית, וכעת מתנהל המשפט המלא.
ההגנה: "סיפור עברייני שלא היה"
מנגד, פרקליטיו של רביד תקפו בחריפות את הפרקליטות וטענו כי מדובר ב"סיפור עברייני שלא היה ולא נברא" המולבש על מציאות כלכלית מורכבת. ההגנה טוענת כי ההתבטאויות הפומביות של רביד היו חלק מדיון לגיטימי על מצב השוק, וכי לא היה כל תיאום אסור עם רשתות אחרות או עם ספקים.
הפרשה מצטרפת לשורה של צעדים שנקטה רשות התחרות בשנים האחרונות נגד ריכוזיות בשוק המזון. לפני מספר חודשים הטילה הרשות קנסות על שבע חברות מזון גדולות בסך 23 מיליון שקלים בגין הפרות חוק המזון. בנוסף, הרשות פעלה נגד חברת וולט ודרשה למכור את רשת הסופרמרקטים שלה בטענה שהמודל העסקי הכפול פוגע בתחרות.
המשפט צפוי להימשך מספר חודשים, כאשר התביעה תציג עדויות נוספות ותחקורים. התוצאה עשויה להשפיע על אופן הפעולה של כל ענף הקמעונאות בישראל ולקבוע תקדימים חשובים בנושא תחרות הוגנת ומניעת תיאומי מחירים.
0 תגובות