האוקיינוס העמוק, הנתפס בדרך כלל כמקום קפוא, חשוך ושקט, מתגלה במחקר חדש כמערכת דינמית הנעה ללא הרף. צוות חוקרים מאוניברסיטת מערב אוסטרליה, בהובלת ד"ר ג'סיקה קולבוס (Jessica Kolbusz), בחן נתונים שנאספו במהלך משלחת חוצת־פסיפיק לצד עשרים שנות מדידות היסטוריות. השילוב עם טכניקות למידת מכונה חשף תופעה מפתיעה: העובי של השכבה המעורבת התחתונה - אזור המים שמעל קרקעית הים - משתנה באופן דרמטי ממקום למקום, ונע בין פחות ממאה מטרים ליותר משבע מאות.
שכבה שמנהלת את מעמקי האוקיינוס
השכבה המעורבת התחתונה (Bottom Mixed Layer) ממלאת תפקיד מפתח במעבר חום, חומרים מזינים ומשקעים בין האוקיינוס הפנימי לקרקעית הים. היא גם מהווה נקודת המוצא למסע האיטי שבו המים העמוקים חוזרים אל פני הים, כחלק ממערכת המחזור הגלובלי.
הממצאים מראים כי עובי השכבה אינו קבוע - הוא מושפע בעיקר מטופוגרפיית הקרקעית ומהאינטראקציה בינה לבין גלים פנימיים שמעוררת הגאות. הרי הים והרכסים התת־ימיים יוצרים מערבולות וערבול מתמשך, המשנים את מבנה האוקיינוס העמוק לאורך אלפי קילומטרים. ניתוח המבוסס על האלגוריתם Random Forest הראה כי עומק הקרקעית, כמות האנרגיה המתפוגגת מגלי הגאות הפנימיים, ושיפוע המדרון הם הגורמים המשפיעים ביותר על עובי השכבה.
הממצא המשמעותי ביותר הוא כי לא האירועים המקומיים הקטנים - אלא דווקא איבוד האנרגיה של גלי הגאות הגדולים, הנוצרים רחוק מהאזור, הם שמכתיבים את עוצמת העירבול במעמקים.
השלכות על האקלים והכרייה הימית
לממצאים משמעות רחבה לא רק להבנת תהליכים אוקיינוגרפיים אלא גם לעתיד האקלים והכלכלה הימית. השכבה הזו משפיעה על אופן אגירת החום באוקיינוס ועל זרימתו בחזרה לפני השטח - גורם מרכזי במודלים לחיזוי שינויי אקלים. מודלים רבים מתייחסים כיום אל העירבול בקרקעית כמרכיב פשוט, והמחקר מצביע על הצורך לעדכן את המודלים כדי לשקף את המציאות המורכבת.
במקביל, עניין הולך וגדל בכרייה תת־ימית מדגיש את החשיבות של הבנת התהליכים הללו. ידיעת אופן פיזור המשקעים והערבול בקרקעית יכולה לסייע להבין את ההשפעות האפשריות של פעילות כרייה על הסביבה העמוקה. עיתוי המחקר אינו מקרי - הוא פורסם סמוך לכניסת אמנת האו"ם לשמירת הים הפתוח לתוקף, ב־17 בינואר 2026, המסדירה לראשונה ניהול אחראי של אזורי הים שמעבר לשליטת מדינות.
"האוקיינוס העמוק אינו מקום שקט או סטטי," כתבו החוקרים. "הוא פעיל, משתנה, ומחובר למקומות הגבוהים של האוקיינוס." כמחצית משטח האוקיינוס השקט מצוי באזורים אביסליים, שנרשמה בהם התחממות עקבית בשלושת העשורים האחרונים - סימן ברור לכך שגם במעמקים הרחוקים ביותר, שינויי האקלים כבר ניכרים.
0 תגובות