
כמעט תשעה עשורים לאחר שנחתמו בבתי המשפט ובמשרדי העירייה בעיר פוניבז' שבליטא, מסמכים היסטוריים העוסקים בפעילותו של הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצוק"ל, מייסד ישיבת פוניבז', המסמכים חזרו לישראל, השגריר הליטאי העניק אותם היום (שני) לחבר הכנסת מקלב..
את המסמכים הנדירים העניק כאמור שגריר ליטא בישראל, אודריוס ברוזגה, לח"כ אורי מקלב במהלך פגישה בשגרירות. השגריר ריכז בקלסר מיוחד שורה של תעודות רשמיות שאיתר ברשומות הממלכתיות בליטא, המתעדות את פעילות הרב מפוניבז' בעיר בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת.
הביקור שעורר את הסקרנות
מאחורי הקלסר עומד קשר הדוק שמקיים מקלב בשנים האחרונות עם השגריר הליטאי. השניים עוסקים בשימור המורשת היהודית בליטא ובשרידי עולם התורה שפעל במדינה לפני השואה. לפני כשמונה חודשים יזם מקלב עבור השגריר ביקור מיוחד בישיבת פוניבז' בבני ברק, הישיבה הנושאת את שמה של העיר הליטאית.

שילמו לי 400 שקל: צעירים חרדים מכרו את הקול בפריימריז
במהלך הביקור נפגש ברוזגה עם נשיא הישיבה הגאון הרב אליעזר כהנמן, נכדו של הרב מפוניבז', ושמע ממנו על תולדות הישיבה ועל הקמתה מחדש בארץ ישראל לאחר חורבן יהדות אירופה. בהמשך נכנס השגריר יחד עם מקלב למעונו של ראש הישיבה הגאון רבי ברוך דב פוברסקי, שם עסקו במורשת יהדות ליטא ובשימור בתי העלמין היהודיים במדינה.
חיפוש בארכיון הממלכתי
הסיור בבני ברק עורר את סקרנותו של השגריר. בפגישה נוספת שקיים כעת עם מקלב בשגרירות, סיפר ברוזגה כי לאחר הביקור החל לחפש ברשומות הרשמיות בליטא אחר מסמכים הקשורים לרב מפוניבז' ולפעילותו בעיר. החיפוש העלה אוצר היסטורי קטן: מסמכי עירייה, תשריטי קרקע, היתרי בנייה ומסמכים משפטיים הנושאים את שמו של הרב כהנמן.
אחד המסמכים המרתקים בתיק הוא אישור של עיריית פוניבז' משנת 1936, המתייחס להיתר שניתן כבר ב-13 ביולי 1922 לרב כהנמן להקים בית לבנים בן שלוש קומות על מגרש הקהילה היהודית ברחוב רמיגלוס בעיר.
פסק הדין ההיסטורי
המסמך הבולט ביותר נושא את התאריך 21 במאי 1937. מדובר בפסק דין של בית המשפט המחוזי בפוניבז', שדן בבקשה להכיר בזכויותיו של הרב כהנמן בנכס ברחוב רמיגלוס 34. לפי פסק הדין, מדובר במגרש בשטח של 1,537 מ"ר שעליו ניצבו מבנים ששימשו את הקהילה היהודית.
המסמך המשפטי פורש גם את גלגוליה של הקרקע. לפי החומר שהוגש לבית המשפט, עוד לפני מלחמת העולם הראשונה היה הנכס בידי אגודה יהודית דתית בשם "Cheder-Kloil", ובהמשך היה בידי הקהילה היהודית בפוניבז'. משנת 1922 התקיימה במקום החזקה רצופה במשך יותר מעשור.
במסגרת ההליך פורסמה הודעה רשמית המאפשרת הגשת התנגדויות, אך על פי פסק הדין לא הוגשו התנגדויות לבקשה. לאחר בחינת המסמכים והעדויות, הכיר בית המשפט בזכויותיו של הרב כהנמן בנכס מכוח ההחזקה הממושכת.
צירוף נסיבות מעניין
לצד פסק הדין נמצאו בתיק גם תשריטים מפורטים של הקרקע והמבנים ומסמכים רשמיים נוספים של עיריית פוניבז', המאפשרים הצצה נדירה להיקף פעילותו של הרב כהנמן בעיר עוד לפני השואה.
לחשיפת פסק הדין יש בימים אלה גם צירוף נסיבות מעניין. דווקא בשעה שסוגיית הזכויות והשליטה בישיבת פוניבז' בבני ברק שבה לכותרות בעקבות ההכרעות המשפטיות האחרונות, מגיע מליטא פסק דין בן 89 שנה העוסק בזכויותיו של מייסד הישיבה בקרקע בעיר פוניבז'. כמובן, אין כל קשר משפטי בין הפרשות, אך ההקבלה ההיסטורית יוצאת דופן.
מהחורבן לתחייה
שנים ספורות לאחר אותו פסק דין חרבה הקהילה היהודית בפוניבז' בשואה. הרב כהנמן זצוק"ל הקים מחדש בארץ ישראל את עולם התורה שאבד, ובחר להעניק לישיבה שהקים בבני ברק את שמה של העיר שהותיר מאחור.
מקלב הודה לשגריר על היוזמה ועל המאמץ לאתר את המסמכים, ואמר כי מדובר בתיעוד בעל חשיבות היסטורית לעולם התורה ולמורשת יהדות ליטא. המסמכים צפויים להיבחן ולהימסר לעיון הגורמים העוסקים בתולדות הישיבה ומייסדה.





























1 תגובות