דיון סוער התקיים הבוקר (שלישי) בוועדת הכספים סביב אמות המידה למימון המועצות הדתיות, כשיו"ר סיעת יהדות התורה ח"כ אורי מקלב תקף בחריפות את מודל התקצוב הקיים ואת האפליה המובנית בו כלפי שירותי הדת.
הדיון, שהחל כדיון טכני על שיעורי השתתפות, הפך לעימות עקרוני על מעמדם של שירותי הדת במדינת ישראל. כפי שדווח ב'כיכר השבת' מוקדם יותר היום, ועדת הכספים אישרה את שיעורי ההשתתפות של הרשויות המקומיות בתקציב המועצות הדתיות, בסך 36 מיליון שקלים, אשר יועברו מרשויות חזקות לחלשות (לכתבה המלאה - לחצו כאן).
"האם יש עוד תחום שבו השתתפות המדינה נמוכה כל כך?" שאל מקלב במהלך הדיון, תוך שהוא מצביע על פער משמעותי בין תחומי השירות הציבורי השונים. לדבריו, בעוד שבתחומי החינוך, הרווחה והשירותים הציבוריים האחרים המדינה נושאת ברוב המכריע של העלויות, דווקא בשירותי הדת ממשיכות הרשויות המקומיות לשאת בחלק משמעותי מהנטל התקציבי.
מקלב הבהיר כי מדובר בעיוות שנמשך שנים ארוכות ויוצר קושי אמיתי בפיתוח ובהרחבת שירותי הדת. "כשמדובר בחינוך, ברווחה ובשירותים ציבוריים אחרים המדינה מממנת את עיקר העלויות", ציין, "דווקא בשירותי הדת צריך בכל שנה מחדש להיאבק על התקציבים ועל עצם קיומם של השירותים".
הרשויות החלשות משלמות את המחיר
המשמעות של שיטת התקצוב, כך הסביר מקלב, מורגשת בעיקר ברשויות חלשות שאינן מסוגלות לעמוד בקלות בחלק שלהן במימון. במקרים רבים הדבר יוצר קושי אמיתי בהפעלתם השוטפת של שירותי הדת ואף מונע התפתחות והרחבה של השירותים.
במהלך הדיון ביקש מקלב להבין איך נקבעים שיעורי ההשתתפות של הרשויות המקומיות ומהם הקריטריונים שעל פיהם מחולק הנטל. נציגי הממשלה הסבירו כי מדובר במנגנון הקבוע בחוק ונקבע בשיתוף משרד האוצר, משרד הפנים והמשרד לשירותי דת.
"לא מותרות - שירותים בסיסיים"
אולם מקלב הבהיר כי עצם קיומו של מנגנון כזה הוא הבעיה. "נישואין, קבורה, מקוואות, כשרות ושירותי רבנות הם לא מותרות", הדגיש, "מדובר בשירותים בסיסיים שכל אזרח זכאי להם. אין שום סיבה שהמדינה תראה בהם שירות פחות חשוב משירותי חינוך או רווחה".
בסיום הדיון אישרה ועדת הכספים את אמות המידה למימון המועצות הדתיות לשנת 2026. על פי ההחלטה, יועברו כ-36 מיליון שקלים מרשויות חזקות יותר לרשויות חלשות יותר, תוך שמירה על סך התקציב הכולל. רשויות חזקות ישלמו שיעור גבוה יותר מתקציב המועצות הדתיות, בעוד שרשויות חלשות ישלמו שיעור נמוך יותר - בין 25% ל-75%.
ביהדות התורה ציינו כי האישור מגיע לאחר תקופה ארוכה של עבודה מול משרדי הממשלה במטרה להבטיח את המשך פעילותן התקינה של המועצות הדתיות ברחבי הארץ. עם זאת, נותרה השאלה העקרונית שהעלה מקלב: מדוע דווקא שירותי הדת נדרשים למודל מימון שונה מכל שאר השירותים הציבוריים במדינה.
0 תגובות