טעמו וראו כי טוב ה'

בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר | הרחוקים שהתקרבו בגלל המלחמה • סיקור מרגש

גל התעוררות והתקרבות לבורא יתברך שוטף את עם ישראל, שמתוך השבר הגדול של טבח שמחת תורה - מתקרב לתורה ולמצוות | יניב מספר מדוע התחיל להניח תפילין, אלירן משתף על הכיפה שהחל ללבוש, הרב זכאים על הכשרת סניף פיצה והרב דיימונד מציין את החומות שנפלו • בדקנו מה קורה בעולם התשובה מאז פרצה המלחמה ועד היום • וגם: איך משמרים את ההתעוררות הגדולה? (מגזין כיכר)

ארי טננבוים | כיכר השבת |
חייל מתפלל ליד קיבוץ בארי (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

מאז פרצה מלחמת שמחת תורה, נראה גל אדיר של חוזרים בתשובה ומתקרבים לבורא. לרוב, לא מדובר באנשים ששינו את חייהם מן הקצה אל הקצה, 360 מעלות בבת אחת, אלא אנשים שקיבלו על עצמם קבלות טובות, הקפדה על מצוות, השתתפות בשיעורי תורה והתחזקות בנושאי צניעות וכשרות.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

'התנועה' הזאת של התקרבות יתרה לדת, קרתה עוד בימים שלפני המלחמה. בעוד באולפני התקשורת זעקו על 'הדתה', עמך ישראל התגלה במלוא יופיו וכך ניתן היה לראות, דוגמה מני אלף, מנהל תיכון שצעק על תלמידיו שלא יניחו תפילין ובתגובה הוא 'זכה' להפגנה רבתי של תלמידיו בפתח המוסד.

המלחמה גרמה לגל העצום שהיה – להתפרץ. אם לפני המלחמה נפרץ הסכר, עתה הוא נשפך בכמויות ענק.

ביקשנו לשוחח עם רבנים ואנשים שהתקרבו על מנת לשמוע מהם על הליך החזרה בתשובה דווקא בזמן המלחמה.

אדם שרואה טוב - ממשיך בטוב

את הרב ראובן זכאים אנחנו תופסים בדיוק לאחר שקבע מזוזה בסניף פיצה של רשת ידועה, שעבר הכשרה אינטנסיבית והפך כשר למהדרין: "המנכ"ל רואה בזה חד משמעית תרומה לאחדות העם, יש כאן התחשבות בשומרי הכשרות ושומרי השבת. אף על פי שהעסק שגשג יחסית בשבתות, הוא החליט לסגור אותו בשבת לחלוטין". הוא ציין אגב שהיתה דרישה בלתי פוסקת גם מצד הלקוחות. וזהו נתון מעודד שמלמד שהשינוי מתחיל תמיד מלמטה למעלה.

ומדוע לדעת הרב דווקא בזמני מלחמה פתאום יש תנועה ערה של חזרה בתשובה?

"הרי נאמר בתורה "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים", לנו נדמה שאם מתוך קושי או כאב מתעוררים לתשובה זו לא חכמה גדולה, ולעיתים אנחנו מזלזלים בזה, אבל האמת שיש כאן הזדמנות עצומה!".

"אנשים שקשה להם, אנשים שסובלים חלילה, לא בהכרח מבינים שהכל בא מהקב"ה ושהוא מתכוון לעוררם לטובתם", ממשיך הרב זכאים, "הפוך, יש להם גם תלונות..."איוולת אדם תסלף דרכו - ועל ה' יזעף ליבו", לא בהכרח שהקושי יעורר אותו להבין. הוא תולה את זה במקרה כלשהו, או אפילו כועס חלילה, אבל ההבטחה ההיסטורית הנצחית שקיבלנו בסוף הפסוק דלעיל "בצר לך ומצאוך" היא: "ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו", גורמת לאנשים להבין את הרמז, ובמקום חלילה להתרחק הם אדרבה, מתקרבים ומתחברים".

הרב רואה 'פה-שם' חוזרים בתשובה או ממש תנועה?

"תראה חזרה בתשובה היא תהליך ממושך, אבל בודאי שאנו רואים הרבה שעולים על הגל החיובי הזה, ולשמחתנו לא רק שלא הייתה התרחקות וירידה אלא אדרבה נרשמה עליה במאות אחוזים בהיקף הפניות והבקשות של יהודים לעניינים של תורה ומצוות".

ומדוע זה קורה?

"באופן כללי הלב של האנשים רך יותר, פתוח יותר, השאלות והתהיות כמו גם אבדן תחושת הביטחון ב'כחי ועוצם ידי' מובילות אותם להבנה שחייבים לעשות שינוי. אני רואה זאת בשאלות בהלכה שאני נשאל כיום ביתר שאת, גם מהציבור הכללי, מהיקף הבקשות לשיעורים והרצאות, מבקשות ההכוונה לתשובה ללמוד איך מתקדמים נכון, הנה דוגמא טרייה: אני עורך חופות גם בקהלים רחוקים לכאורה. יש זוגות שקשה לשכנע מדוע בכלל להתחתן כדת וכדין, ופתאום, כיום, הם יוזמים את השיחה ומבקשים ממני לסייע להם לבנות בית יהודי כדת משה וישראל. יש חתונות בהפרדה בקהלים שלא האמנו, יש הרבה אנשים שרוצים להקים דור ישרים מבורך כהלכה, תפילין, מזוזות, להכשיר מטבחים ועוד".

הרב ראובן זכאים (צילום: ישי עמית)

הרב זכאים חוזר לסיפור המופלא של סניף הפיצה שהוכשר למהדרין: "אומנם כבר תקופה ארוכה שהמהלך הבשיל אט אט מול הנהלת דומינוס פיצה, אבל דווקא לעת הזו הבעלים החליטו לקדם את הכשרת המקום בשיא המרץ. המקום לפי הנשמע היה רווחי בשבתות, והיו לקוחות למרות העובדה המצערת שהמקום היה לא כשר בעליל. אבל הם לקחו על עצמם לשנות מן הקצה אל הקצה, החליפו ציוד יקר ערך, הסכימו לדרישות הקפדניות והכל נעשה מצידם באהבה ושמחה, ועוד ידם נטויה לסניפים נוספים.

"יבוא מישהו ויגיד בציניות: 'אבל הם עושים את זה כי הם רוצים רווחים', נו, נניח. לגיטימי. אבל מי שיתבונן בעין טובה יאמר: אדרבה, הנה הוכחה נפלאה: מי כעמך ישראל. אם השוק דורש כשרות משמע עם ישראל רוצה כשרות, עם ישראל רוצה להתקרב לה' יתברך. אני רואה שינויים נפלאים בשטח, יהודים מקבלים קבלות, רוצים להקריב משהו מעצמם. הם המרוויחים הראשונים מכל זה.

"ורבינו יונה הזכיר בשערי תשובה מה שהתבאר בתורה כי גם שב האדם בתשובה מתוך צרותיו -- תשובתו מקובלת ורצויה".

ואיך משמרים את ההתעוררות שיש בתקופה הזאת בעם ישראל?

"יהודי קולט את היופי והסיפוק שיש בעבודת ה', הוא מגלה שיש לו משענת, הוא מרגיש כמה טוב ללמוד תורה, לקיים מצוות, להאמין ולהתנחם בעובדה שהוא יהודי ויש לו אבא שאוהב אותו.

"אנשים עושים שינויים. לאט אבל בטוח. אבל הם חייבים יד מכוונת, כרבנים וכסביבה תומכת, תפקידנו לאזן ולהדריך אותם איך לעשות את זה נכון. שלא תהיה עליה ב'בום' ואז נפילה כואבת.

"מכאן תצא הקריאה לכל מי שמסוגל ובר- הכי, לנצל את המומנטום, להשפיע לטובה על יהודים, ללמד אותם דברים בסיסיים וברי השגה שיוכלו להחזיק בהם ולעודד אותם. ומטבע הדברים, ככל שאדם מרגיל את עצמו למעשים טובים, כך הוא הולך ומתעלה ומתקדם כמו שנאמר: 'טעמו וראו כי טוב ה'', הוא נשאר דבוק בזה".

"שים לב עובדתית", מציין הרב זכאים, "גם אם בעורף לא כל כך מרגישים מלחמה בכל זאת ההתעוררות ממשיכה לפכות במלוא עוזה. אנחנו רואים את ההגשמה של דברי הרמב"ם 'וכבר הבטיחה תורה שעתידים ישראל לשוב בתשובה בסוף גלותם'".

חייל מתפלל בכותל (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

"עושה טוב בדרך שלי"

ניב הוא ידיד טוב. בדקתי אצלו פעם אפשרות של הוצאת ספר לאור ומאז אנחנו שומרים על קשר מעת לעת. לאחרונה ראיתי שהוא מעלה תמונות שלו עם תפילין והבנתי שהוא 'התקרב', כלשון העם. החלטתי לשאול אותו על זה.

"תראה", הוא עונה בחיוך, "אני מגיע מבית מסורתי. אני מכיר את הדברים האלה. זה לא חדש לי. מאז המלחמה אני בטוח שאצל כל אחד מאיתנו משהו זז. אצלי אולי זה מתבטא בלהניח תפילין ויש מצב שאצלך זה מתבטא בעוד פסוק בתהלים שאתה אומר להצלחת עם ישראל. כל אחד מרגיש שהוא צריך לתת מעצמו משהו.

"גם האישה הרגישה שהיא צריכה לעשות מעשה טוב ואכן היא הולכת, מה שנקרא, יותר צנוע והשתתפה כבר פעמיים בערב הפרשת חלה המשלב שיעור תורה".

אתה רואה את עצמך חוזר בתשובה?

"מילה גדולה מדי. מתי זה הקו שאותו עברת שאתה אומר 'זהו, כאן כבר חזרתי בתשובה. קודם לא הייתי כזה ועכשיו אני כן?', אין באמת מקום כזה. אני עושה מה שאני יכול כדי להרגיש קרוב לריבונו של עולם ואני חושב שכל אחד יודע לעשות את זה בדרך שלו".

איך הסביבה מגיבה לכך שאתה מניח תפילין?

"שוב, בגלל שאני בא מבית כזה, זה לא מפתיע אותם מאוד. אני חושב שבאופן כללי מכבדים את זה. היה אפילו חבר שביקש שאראה לו איך מניחים, אז אתה יודע".

או-אה, אני קוטע אותו, אתה ממש שליח חב"ד.

ניב מחייך בהסכמה. "אם יש משהו שעושה לך טוב על הלב, שבגללו אתה יודע שאתה עוזר לעם ישראל לנצח את המלחמה, גם בקטע רוחני, פשוט תעשה אותו. אצלי תפילין ושבת זה משהו שלקחתי על עצמי וכן, אני מתכוון להמשיך עם זה לתמיד. שריבונו של עולם ייתן לי את הכוחות", חותם ניב בדברים שיוצאים מהלב ולבטח נכנסים אל הלב.

"הרגשתי שצריך לעשות משהו"

"היו לי שלוש אנקדוטות בחודשים האחרונים הקשורים בהתקרבות", פותח הרב אליעזר קפלן, שעוסק רוב זמנו בשיעורים והרצאות, "האחד התחיל להניח תפילין מאז שמחת תורה. השני שהוא בן של זמר לא שומר תורה ומצוות שהחל לשמור שבת מחודש חשון והשלישי התחזק מהפינה 'משהו טוב לנשמה' שאני מגיש בקול חי מיוזיק ומאז ששמע את מה שאמרתי על מצוות ציצית הוא החל ללבוש ציצית".

הרב קפלן (צילום: באדיבות המצלם)

הם סיפרו לרב מה עומד מאחורי ההחלטה שלהם?

"היהודי שהחל לשמור שבת אמרי לי: 'אני רחוק מאוד מלשמור שבת, עד היום הייתי תולה את כל הביטחון, ההגנה והשמירה בכוחות הצבא, אחרי מה שקרה בשמחת תורה אני מרגיש שיש מישהו למעלה שרק הוא שומר באמת ורק לו יש את הכח האמיתי, אם הוא לא ישמור עלינו לא יעזור צבא גם של מיליון חיילים'.

"היהודי שהחל ללבוש ציצית אמר לי: 'הרגשתי שאני צריך לעשות משהו לבורא, אני לא יכול להסביר במילים, אבל מאז שהתחלתי ללבוש ציצית אני מרגיש שיש משהו פנימי שמגן עלי'".

צורך דווקא להתקרב

"אתה תופס אותי מהמקום הכי קרוב ללב שלי", משתף אלירן, "המשפחה שלי הייתה שם. ראתה הכל. הם ניצלו בנס בזכות חברי כיתת הכוננות וכמובן – בסייעתא דשמייא".

הרגשת שאתה צריך להודות לה'? מה גרם לך לכבוש כיפה?

"הרגשתי שיש מישהו ששומר עלינו. מאז ומתמיד כיפה היה משהו שלובשים למשהו דתי, חתונה או להבדיל לוויה. אחרי שראינו ניסים כאלה הבנתי שאני תמיד צריך להיות עטוף".

ואם נשאל ככה בעדינות, זה נראה לך יישאר רק בכיפה או ימשיך לשמירה של עוד כמה מצוות?

אלרין שותק מעט ולבסוף עונה: "אני לא יודע לאן זה ייקח אותי, אבל דבר אחד אני כן יודע. יכול להיות שהכיפה זה משהו חיצוני שרואים עלי שעשיתי, אבל משהו בתוך הלב בטוח זז. שמעתי את זה גם מעוד חברים. בוא נאמר את זה ככה, משהו ב'חילוניות' שלי כבר הרבה פחות".

כיפה, תפילין וטלית | אילוסטרציה (צילום: Mendy Hechtman/FLASH90)

תוכל לנסות להסביר לי למה, מה גרם לך להאמין יותר בה', אם אפשר לקרוא לזה ככה?

"ברור שתמיד יכול להיות שאלות למה הוא בכלל עשה לנו את כל זה. אבל מאותו מקום בדיוק אנחנו יכולים לראות את כל הניסים ונפלאות שהיו לנו ולכן, אני חושב שהתשובה הכי טובה תהיה: המלחמה העירה בי משהו שהיה בי תמיד אבל כבוי".

זה מעניין, דווקא ממקום של שבר, כביכול, נהיה לך חיבור...

אלירן לוקח נשימה, חושב רגע על הדברים ועונה: "כיהודים יש לנו אמונה. בלי אמונה אנחנו כלום. אולי אני לא אדם דתי, אבל מאמין אני תמיד הייתי. לכן, כאחד כזה, אני מאמין שהקב"ה יודע טוב מאוד מה הוא עושה. בעיניים הצרות שלי אני לא יודע להבין מה קרה לנו, אבל בטוח שכל זה קורה בשביל סיבה טובה ולכן אני – ואני מדבר על עצמי, אולי אחרים יזדהו – הרגשתי צורך דווקא להתקרב ולא להתרחק".

הרב לוי דיימונד, שליח חב"ד ברחביה בירושלים מספר: "יש לנו כמה אנשים שהתחילו להתעניין על יותר דברים שהיהדות. באים לחגוג בר מצווה, שיעורים, הנחות תפילין.

"השכונה כאן אינה חרדית. היא סמוכה כידוע לבית ראש הממשלה. באים לכאן אנשים להפגין כאשר אנחנו יודעים מה הדעות הפוליטיות שלהם ובכל זאת, בתקופה הזאת, נופלים כל המחיצות והאחדות מתגלית במלוא יופייה".

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר