כידוע, מרן הרב מבריסק מעולם לא עלה להתפלל בציון הרשב"י במירון. אפילו כשעלה לארץ ישראל והגיע מכיוון סוריה, הוא לא התעכב בקברי הגליל, אלא נסע ישר לירושלים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בבין הזמנים, העדיף הרב מבריסק לנסוע לשוויץ בהטעימו שמדובר ב"הרי יהודה שגלו להרי שוויץ". (ראה הרב מבריסק. מלר. ח"ג עמוד 379)
ברם, לעת חוליו, שלח הרב מבריסק את תלמידיו להתפלל לרפואתו במירון, והתבטא שמסורת מאביו הגר"ח מבריסק שהמקום מיוחד לקבלת התפילות.
לצורך נסיעה שמטרתה היא 'השתטחות בקברי צדיקים גרידה', הרב מבריסק התנגד מפאת פסקו המפורסם של הרמב"ם: "ולא יפנה אדם לבקר הקברות" (פ"ד מאבל ה"ג).
את זאת אנו למדים מתשובתו של רבי אליהו מן בשם הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל שפורסמה במוסף שבת קודש של 'יתד נאמן', עדות מאת הגרמ"ד סולובייצ'יק שאביו הרב מבריסק "לא הלך לקברים, ומעולם לא הרחיק מירושלים עד מירון", אפילו כאשר היו בווילנא לא הלך לקבר הגר"א.
על עדות זו הגיב הגר"ח קנייבסקי בהאי לישנא: "לשון הרמב"ם (פ"ד מאבל ה"ג) והצדיקים אין בונין להם נפש על קברותיהם שדבריהם הם זיכרונם ולא יפנה אדם לבקר הקברות".
יצוין שבסוף ימיו ולצורך תפילה על חולים הגר"ח קנייבסקי עלה לציון הקדוש במירון להתפלל בעבור תורמי קופת העיר על ישועתם, וכפי שנהג הרב מבריסק ששלח לשם את תלמידיו בשעת חוליו.
• • •
לפנינו עוד יחס בכתובים מאת שר התורה הגר"ח קניבסקי למירון.
בחור הישיבה הליטאי ש"השתוקק" להיות במירון
הרה"ג ר' הלל מטלין בצעירותו (לפני 18 שנים) שלח שאלה לגר"ח בנוגע לעלייה למירון, וקיבל תשובה מפתיעה, ואנו נביא אותה כלשונה.
שאלה: בחור ישיבה המשתוקק להיות בל"ג בעומר בציון הרשב"י שבמירון, ונוסע באוטובוס מהדרין, וילך בדרך מהדרין המסודר שם לבני התורה. האם יסע או לא?
והאם יסע כשאינו מתבטל כלל מסדרי הישיבה, וכגון השנה של"ג בעומר חל ביום ו'?
אם אפשר לכתוב גם הטעם בזה. מקום החותם.
ענה שר התורה בכתב ידו: "יותר מצוה ללמוד".
מתשובה זו נמצאנו למדים שאומנם הלימוד הוא מעלה יותר מעלייה לקבר רשב"י ביום ההילולא, אבל שר התורה לא שלל על הסף את "מצוות העלייה" כפי שיש רבים מגדולי ישראל הליטאים שמתבטאים על אתרא קדישא מירון כ"בזבוז זמן" ותו לא.
"אומרים" יש סגולה במירון
עוד נשאל הגאון הצדיק רבי ישראל אליהו וינטרוב זצוק"ל על ידי אברך לאחר חתונתו בנושא זה כדלהלן:
לאברך וזוגתו היו בעיות פוריות וביקש האברך את נפשו לקיים הסגולה לעלות למירון בל"ג בעומר ולתרום ח'י רוטל לכבוד אדונינו רשב"י והתקשר לרב וינטרוב בשאלה האם מותר, והאם מעשה זה מסוגל לניסים??
ענה לו הרב ווינטרוב בהאי לישנא: "אומרים שיש סגולה לנסוע למירון ולתרום מידה מסוימת של משקה לכבוד רבי שמעון, אבל תדע לך שלימוד התורה יותר חשוב ועדיף שתתפלל פה. ובזכות זה שנשארת פה בירושלים ולמדת תורה לע"נ נשמת רשב"י, זה יהיה לך סגולה לזרע של קיימא".
עוד הוסיף הרב ווינטרוב לאברך השרוי המצוקה שילך לכותל ובזכות זה יזכה לישועה.
גם מתשובה זו של גאון ליטאי חשוב, נמצאנו למדים על יחס אוהד שלא ביטל לגמרי את העלייה לרגל למירון, אלא העמידה בשורה שניה לאחר לימוד תורה ולא כ"בזבוז זמן" כפי שרבים מגאוני ליטא התייחסו לעלייה להר.
נמצאנו למדים ששני הגאונים הללו היו מעודדים לעלות למירון במקרה שהיה יוצא בבין הזמנים כשלא היה חשש לביטול תורה.
• • •
הגר"ש אוירבך וקצין צה"ל במירון בשיא המלחמה על חוק הגיוס
נסיים באנקדוטה רלוונטית לימינו שפורסמה בקובץ האוצר (י"ד) עמ' שצ"ו מאת הרה"ג ר' יחיאל מאיר מירושלים שהביא עשה אודות הגר"ש אוירבך זצוק"ל שהגיע להתפלל באתרא קדישא מירון (בתאריך ר"ח בניסן תשע"ד, תחילת בין הזמנים), והיה זה בשיא מאבק הגיוס כאשר לחם בכל כוחו, כידוע.
במהלך ביקורו עמד שם מפקד צה"ל חובש כיפה, וכשראה רב זקן שרבים מסתופפים סביבו לקבל ברכות, נדחק הלה עם כלי מלחמתו וסיפר לו שהוא מפקד צה"ל אשר תפקידו כך וכך, והוא אחראי על הציון וכו' וביקש ברכה. הגר"ש אוירבך בתגובה ברכו בחמימות טהורה ושיחק לו פנים.
יהי רצון שימליץ טוב בעדנו אדוננו בר יוחאי.