שנה אחת הבעל שם טוב הקדוש הגיע לעיר אחת קודם הימים הנוראים, ושאלם מי הוא הבעל תפילה שלהם בימים הנוראים?
והשיבו שרב העיר שהוא אב בית דין - הוא החזן.
ושאלם, איך הוא מתפלל?
והשיבו שביום הכיפורים הוא אומר את כל הווידויים בניגונים שמחים מאוד.
הבעל שם טוב שלח שיקראו לרב העיר וכשהגיע רב העיר שאל אותו: מה העניין שהוא מתפלל ביום הכיפורים בניגונים שמחים?
השיב לו רב העיר: "תראה, עבד המלך שאוהב את מלכו, שהוא עבד פחות ונבזה, כשמנקה את חצר המלך ואת המבואות המטונפים למען תהיה החצר נקיה לכבוד המלך שאוהב כל כך, בעת שמנקה את הטינופת למרות כל הלכלוך והסירחון, העבד שמח ביותר כי מנקה את חצר מלכו, והעבד שר ומזמר משמחה שעושה כעת נחת רוח למלך".
ואנחנו המשיך הרב: "שאוהבים את המלך – מלכו של עולם, ובעת הויידוי אנו מנקים את כל הטינופת והלכלוך של פגמי החטאים והעוונות, ובכך אנו עושים נחת רוח למלכו של עולם, אז כמה אנחנו צריכים לשמוח?!"
השיב לו הבעל שם טוב הקדוש: אם זו כוונתך ותתפללו בכוונה הזאת שאמרת כעת, אני אהיה חלק ממכם".
0 תגובות