פעם אחת הגיע אל הבעל שם טוב תלמידו, ושאלו איפה ובמה יעסוק במסחר? השיב לו הבעל שם טוב הקדוש שיסע לעיר בשם לייפציג ויקנה שם סחורה ומה שיקנה שם, ימכור שם.
ונסע לאותה העיר וקנה שם סחורה ובאותה העיר נסע לשכונה אחרת כדי למכור שם את הסחורה.
וכשהגיע תלמיד הבעל שם טוב לאותה שכונה הלך קודם להתפלל וללמוד תורה שלא היה הולך לשוק לפני תפילה ולימוד, וכשסיים להתפלל וללמוד יצא לשוק כדי למכור את סחורתו, אך השוק היה כבר ריק כי כולם קונים ומוכרים את סחורתם רק בשעות הבוקר.
חזר האיש חזרה לבית המדרש ללמוד תורה ולהתפלל מנחה וערבית, ובערב הגיע סוחר אחד שהתעכב בדרך מחמת שהסוסים שלו לא יכולים ללכת מהר, ושאלו הסוחר כמה אתה רוצה עבור הסחורה?
השיב תלמיד הבעל שם טוב שהוא רוצה עלות - פלוס רווח, אמר הקונה, רווח אני לא מוכן להוסיף לך, אבל אני כן מוכן לתת לך לפחות את ההוצאות של הדרך את ההלוך לכאן וחזור למעז'יבוז', תלמיד הבעל שם טוב אמר טוב לפחות אכסה את ההוצאות והסכים לעסקה.
כשהגיע אל רבו הבעל שם טוב סיפר לו על כל הנסיעה שנראה שהייתה לשווא, אמר לו רבו הבעל שם טוב הקדוש: "דע לך, כשנוצר האדם נגזר עליו באיזה מקום יהיה, באיזה מקום ילך בחייו, כי כשאדם נמצא במקום מסוים הוא מתקן ניצוצות בהליכתו ובשהותו שם, וראיתי שנגזר עליך להיות במקום זה בחייך, ואם לא היית נמצא שם עכשיו, היית צריך לבוא לעולם הזה שוב בגלגול כדי להיות באותו מקום, לכן שלחתי אותך לשם".
0 תגובות