פנה בנו של רבי אדם לחותנו, וכך ביקש ממנו: כעת רוצה אני לנהוג בפרישות יתרה.
האם תוכל להשיג עבורי בית מחוץ לעיר, ובו אשב לבדי על התורה ועל העבודה, ורק הנער ישראל ימשיך לשרת אותי שם בכל עת?
גם לדברים אלו הסכים החותן.
חביב ויקר היה חתנו בעיניו ונכבד עד מאוד.
הוא דאג לו לבית מבודד, ושכר את רבי ישראל שישב עמו בצוותא וישרתו ככל אשר יצטרך.
בני הקהילה נוכחו לראות כי בנו של רבי אדם לקח לו את הנער המשרת לחברותא, ובטוחים היו כי זכות אביו רבי אליעזר עומדת לו שבנו של רבי אדם יקרבהו.
הנה הולך הנער ישראל בדרך טובים, ומיהרו לשדך לו אשה.
אך לא ארכו לה הימים, ונפטרה האשה על פניו.
בנו של רבי אדם ורבי ישראל התבודדו יחד בבית המרוחק ועסקו בלימוד גמרא עם מפרשים, פוסקים וכל כתבי הקודש.
גם בכתבים הקדושים ששלח רבי אדם עסקו השניים, בהם קבלה אלוקית וקבלה מעשית.
פעם אחת ביקש בנו של רבי אדם מהבעל שם טוב שיוריד את שר התורה לבאר להם דבר שנתקשה בהבנתו.
אך הבעל שם טוב דחוף ואמר, כי אם יטעו חלילה בכוונת הדברים עלולים הם להמיט סכנה, שכן אין בידיהם אפר פרה.
הפציר בו בנו של רבי אדם חזור והפצר עד שנכנע הבעל שם טוב.
התענו שניהם תענית הפסקה משבת לשבת וטבלו טבילות כראוי, ובמוצאי שבת קודש כיוונו את הכוונות הידועות.
אך אז צעק הבעל שם טוב: וי, וי, טעינו.
עתה ירד שר האש ובוודאי ישרוף את כל העיר.
אתה מוחזק בעיני כולם לחסיד גדול, לכן מהר לבית חותנך והזהר את כל בני העיר שיצילו נפשם כי העיר עומדת להישרף.
מיהר בנו של רבי אדם לקיים את דברי הבעש"ט והציל את בני העיר.
מעשה זה גרם להם לראות בבנו של רבי אדם איש אלוקי ובעל מופת, וכבודו גדל בעיניהם.
האסון הנורא שגרם למותו של החברותא של הבעל שם טוב
חלפו ארכו הימים, ושוב הפציר בנו של רבי אדם הלומד עמו בחברותא שיוריד שנית את שר התורה. כעת עמד הבעל שם טוב נחרץ מולו וסירב מכל וכל.
בנו של רבי אדם לא אמר נואש, בימים הבאים הפציר ללא הרף, עד שהוכרח הבעל שם טוב להיענות לו.
שוב התענו כפי שעשו בפעם הקודמת.
ויהי במוצאי שבת, כאשר כיוונו השניים את הכוונות הידועות, צעק הבעל שם טוב: אבוי! עתה נגזרה על שנינו מיתה הלילה.
העצה היחידה עבורנו היא להתחזק על עמדנו ולכוון כל הלילה שלא נטעם טעם שינה, אזי בת דינא בטל דינא! (כיון שלן הדין - בטל הדין.
על פי הגמרא בסנהדרין צה.) אך אם חלילה נתנמנם, הרי שינה היא מסיטרא דמותא (-מצד המוות), ותהא אחיזה לבעל-דבר (השטן) לשלוט עלינו לגמרי.
כך עשו כל הלילה.
מעט לפני שהאיר השחר לא החזיק עוד בנו של רבי אדם מעמד ונתנמנם מעט.
כשראה זאת הבעל-שם-טוב הגיע במרוצה והרעיש רעש גדול שנתעלף פתאום, והעירו אותו אך ללא הועיל.
נשמתו שבה לצור מחצבתה, וקברוהו בכבוד גדול.
0 תגובות