נציב תלונות הציבור על השופטים, פרסם היום (רביעי) את החלטתו בנוגע לתלונות שהוגשו כנגד נשיא העליון יצחק עמית, בעתירה שהוגשה נגד ביטול נבחרת הדירקטורים - בזמן שאחיו חבר בנבחרת.
המתלוננים שהגישו היו; עו"ד יוסף בן ברוך בשם ארגון לביא, התנועה למשילות ודמוקרטיה, התנועה למען איכות השלטון, הפורום המשפטי למען ישראל ציונית ודמוקרטית, תנועת אם תרצו, ארגון בצלמו וישראל קלר.
בפתח ההחלטה נכתב: "במהלך השנה האחרונה, ועוד קודם למינויי כנציב תלונות הציבור על שופטים, הוגשו לנציבות עשרות תלונות ביחס לכב' השופט יצחק עמית (כתוארו אז), ולמעט תלונה אחת שבוררה ע"י קודמי, יתר התלונות בוררו על ידי, כשחלקן התייחסו לתקופת כהונתו כנשיא בית המשפט העליון ברובן של התלונות כבר ניתנו החלטות ונותרו לטיפול מספר תלונות שעניינן ידון במאוחד בהחלטה זו".
"נוכח מורכבות התלונות", כתב השופט אשר קולה, הנשיא: "אלו שסברתי שהן רלוונטיות לבירור, החלטתי לפעול בהתאם לסמכותי כאמור בסעיף 20 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, וזימנתי ללשכתי עדים רבים, שהיו מעורבים באירועים מושא התלונות. בדיקתי זו התמקדה בעיקר בעניין הטענות בדבר חריגה בבית המגורים של משפ' עמית ביישוב מבשרת ציון ובעניין הנכס בתל-אביב שבבעלותו החלקית של הנשיא, על שני ההליכים הקשורים אליו, ההליך האזרחי וההליך הפלילי כעוללות לתיקי תל-אביב, בחנתי גם את עניין הייצוג של הנשיא בהליכים המשפטיים ואת המניעות הנטענת שלו מלדון בתיקים הנוגעים לאותם עורכי דין מייצגים. עוד בחנתי במסגרת העוללות לתיקי תל-אביב את המניעות הנטענת של הנשיא לדון בתיקים הקשורים לעיריית תל-אביב ובטענות לפיהן היה על הנשיא לדווח על מעורבותו בתיקים אלה".
במשך יותר מ-90 עמודים, מתאר השופט קולה את המסקנות אליהן הגיע ואז הוא מגיע לעסוק בנבחרת הדירקטורים וכותב: "טענתו העקרונית של הנשיא הינה כי מדובר בעניין רוחבי מוסדי, וכי לא הייתה לו כל מניעות מלדון בעניין זה. אין בידי לקבל טענה זו. מדובר בעניין אישי, הנוגע לאחיו של הנשיא, ואין בעובדה כי מדובר ב"נבחרת" כדי לאיין את האינטרס האישי של מר גולדפריינד (שם משפחתו של נשיא העליון. ד"ה) בחינת מהלך הטיפול בתיק מלמדת, כי הנשיא נתן ארבע החלטות בתיק, שבה נתן הנשיא צו ביניים, חזר על הוראתו להביא את העניין לפני הרכב וקבע מועד לתגובת המשיבים לגופה של העתירה. הנה כי כן, הנשיא טיפל בעתירה ביותר מהזדמנות אחת, ובתקופה שעולה הרבה על שבוע התורנות, שבו היא הובאה לפניו לראשונה".
"אכן", כותב השופט קולה, "הכלל הוא כי שופט תורן 'גורר' עמו להמשך הדרך את התיקים שקיבל במסגרת התורנות, וזאת כפי שהבהיר לנו הנשיא בעת פגישתנו עמו. אולם באופן בסיסי, אין במעמדו של שופט תורן כדי לגבור על האיסור להימצא במצב של ניגוד עניינים. דהיינו, העובדה ששופט נמצא בשבוע תורנות אינה מאפשרת דיון בכל עניין ועניין שבא לפניו. דומה כי הכל יסכימו, כי במקרה קיצוני שבו העניין הנדון נוגע אך ורק לבן משפחתו הקרוב של השופט התורן, יהא זה מנוע מלדון בעניין חרף היותו שופט תורן".
עוד כתב השופט קולה על ניגוד העניינים: "כזכור, הנשיא הפנה להחלטה קודמת של הנציב (מס' 402/20), אשר קבעה כי במקרים חריגים ודחופים רשאי שופט תורן ליתן החלטות גם במצב של ניגוד עניינים. אולם, בהליך שלפנינו, העניין היה מצוי בטיפולו של הנשיא במשך כחודש ימים, כאשר במהלך תקופה זו נתן החלטות פרוצדורליות שונות, בעוד צו הביניים ניתן רק בהחלטתו האחרונה. יוצא, אפוא, שלא הייתה דחיפות של ממש בטיפול בעתירה זו. גם בהחלטה מס' 304/14 (שאל התמצית שלה הפנה הנשיא בתגובתו) אין כדי לסייע, וזאת שכן באותו מקרה דובר במצב שבו אחיינית (אחת מתוך 27) של בן זוגה של השופטת נכנסה לעבוד במשרד ב"כ הנתבע רק לאחר שהסתיים שלב ההוכחות במשפט. אין דומה המצב לענייננו, בו הנשיא דן בשלב תחילי של ההליך בעניינו של אחיו".
השופט קולה המשיך להתייחס לטענות: "אשר לטענה כי לא היה ביושבו של הנשיא בדיון זה כדי להשפיע בפועל על אחיו, ייאמר כך: העובדה שאחיו של הנשיא לא פעל כדי להיבחר לכהונה נוספת או לא הגיש בעת הרלבנטית מועמדות להיכלל בנבחרת הבאה – אשר אכן עלתה במפורש גם מתוך עדותו הישירה של מר גולדפריינד בפגישתו עמי, ועליה אין חולק – היא מקרית, ועל כן אינה מעלה ואינה מורידה לעניין אפשרותו לעשות כן. זאת ועוד, סופו של יום כן הגיש מר גולדפריינד בשנת 2022 כעדותו שלו לפניי, בקשה להיכלל פעם נוספת בנבחרת הדירקטורים. משכך, 'הקפאת' החלטת השר, גם אם זמנית, היה בה פוטנציאל השפעה על אחיו של הנשיא, הן לעניין עצם ההיכללות במאגר והן לעניין האפשרות להתמודד על משרת דירקטור בחברה מסוימת. העובדה שמר גולדפריינד התמודד שוב למאגר נבחרת הדירקטורים במהלך חודש ינואר 2022 גם אם, כדבריו, הסיכוי להיבחר היה "תיאורטית בסיכוי של 1 למיליארד", היא ראיה לכך שעיסוק הנשיא בעתירה ומתן צו בינים ביום 10.3.21 היה בה מידת השפעה על היבחרו של מר גולדפריינד, לא רק פוטנציאלית, אלא גם בפועל, וזאת גם אם לפני כן ואף לאחר מכן מר גולדפריינד לא הגיש מועמדות לדירקטוריון מסוים נוסף, כפי שטוען הנשיא".
"זאת ועוד", הוסיף השופט קולה: "מידת הרווח הכספי הנובע ממשרת דירקטור, כתלות בהיקף פעילותה העסקי ומידת הרווחיות של החברה המסוימת – אף היא איננה שיקול, בבחינת 'דין פרוטה כדין מאה'. גם טענת הנשיא, שנשענת על החלטת ההרכב שבאה אחריו, ועל תוצאות ההליך במישור המהותי, שמצביעה לכאורה על כך כי ההחלטה שניתנה לא הושפעה בפועל משיקולים זרים, איננה רלבנטית לשאלת ניגוד העניינים לכתחילה".
השופט קולה סיכם: "כאמור, איננו דנים בפסלות שופט, והחלטה זו מתייחסת רק לפן האתי שבישיבה בדין, לרבות חובת הגילוי הנאות. במקרה זה, סבורני, כי גילוי נאות מטעם הנשיא כבר במסגרת החלטתו הראשונה, שהורתה על הגשת תגובות הצדדים, היה מתחייב (ר' לעניין זה חווה"ד מס' 1/25), וזאת הגם שהעמדתי לנגד עיני את רצונו הכן של הנשיא לעמוד בחובתו לשבת בדין ולא לגרום להעברת התיק למותב אחר, על הסירבול שבדבר. משכך, מוצא אני את התלונה בעניין זה מוצדקת".
0 תגובות