מאות בני משפחה, חברים ומוקירי זכרו ליוו היום (ראשון) למנוחות עולמים את סמל אהד יערי הי"ד, בבית העלמין הצבאי ברחובות. יערי, לוחם בחטיבת גבעתי, נהרג ביום שבת במהלך פעילות מבצעית בלבנון, לאחר שכוח צה"ל זיהה בטעות רכב בו שהו קצינים וחייל מצבא לבנון כחוליית חיזבאללה ופתח לעברו באש.
אביו של אהד, דוד, ספד לבנו בכאב עצום ותיאר את המסע הקשה מכל שאליו נקלעה המשפחה: "ביום שישי האחרון, בשעה שבה עם ישראל נערך לקבל את השבת, יצאנו למסע הקשה ביותר שהורים יכולים לעבור – מסע של אובדן וחלל גדול של היקר מכל".
האב תיאר את בנו כנער נחוש בעל לב של נתינה, שתמיד פעל בצניעות ובשקט, ללא ציפייה לתמורה. כך דווח ב'מעריב'.
בדבריו הדגיש האב את מסירותו של אהד כבן, תלמיד וחבר. הוא סיפר כיצד חבריו העידו על דאגתו הכנה לזולת, גם לאחר שעות ארוכות ומתישות של שמירה, עת נהג לחלוק את מזונו עם חבריו ולסייע להם ברגעים קשים. לדבריו, אהד היה דמות מאירה שדאגה לסובביה, סייעה לאמו וליוותה את בני משפחתו, תוך שהעניק מעצמו ללא חשבון.
למרות הכאב הבלתי נתפס, האב הביע נחישות להמשיך הלאה, גם אל מול הלילות הקשים הצפויים. הוא שיתף בשיחה שקיים עם מפקדיו של אהד בגבעתי לאחר הבשורה המרה, ואמר להם: "אל תורידו את הראש. אתם עוסקים במשימה קשה ומסוכנת, אך גם צודקת ומחייבת, למען הגנתה של מדינת ישראל".
אחיו של אהד, משה, שירת עמו באותה תקופה במילואים והתייחס בדבריו למפגש האחרון ביניהם בשבת הקודמת, כאשר אהד היה בביתו לאחר ימי מנוחה. משה סיפר כי בשיחתם הם שוחחו על המלחמה ועל תפקידו של אהד בחפ"ק המח"ט, וציין כי בעיניו של אחיו הוא ראה גאווה טהורה של לוחם שידע בדיוק מדוע הוא נמצא שם.
בפנייה נרגשת לחבריו של אהד לשירות, ביקש משה לקחת את החיוך והרוח הטובה שאפיינו את אחיו ולהפוך אותם למצפן להמשך הדרך. הוא הבטיח כי למרות הכאב האישי הכבד, הם ימשיכו לפעול באחריות ובנחישות כדי להשלים את המשימה שלשמה התגייסו, בראש מורם ובאמונה מלאה.
אחיו דביר תיאר את אהד כלוחם מקצועי וחד, שהיה בקיא בכל תוכנה ואפליקציה, ותמיד דאג להרגיע את אמו ואת סביבתו ש"הכול תחת שליטה". דביר פנה בנאום ההספד להנהגת המדינה וקרא להם להמשיך במלחמה עד להשגת הכרעה וניצחון מוחלט, מתוך תפילה לעתיד בטוח והתיישבות במרחבי ארץ ישראל.
גם האח אמיתי נפרד מאהד בהערצה לאופיו הערכי והישר. הוא תיאר אותו כאדם שלא חיפש הנחות או קיצורי דרך, אלא השקיע בכל משימה עד הסוף, בין אם בישיבה ובין אם בשדה הקרב. הוא הדגיש כי אהד הותיר אחריו מורשת של אדם מסור וערכי, וכי למרות החלל העצום שנפער בלבם, הזיכרונות והדוגמה האישית ילוו אותם תמיד.
הסב, יעקב שרמן, סיפר על הקושי הבלתי נתפס בעמידה בבית העלמין והספדת נכדו, וציין בצער כי זו אינה הפעם הראשונה שמשפחתם נאלצת להתמודד עם אובדן כה כבד. הוא חיזק את בני המשפחה וציטט מדברי איוב על קבלת הדין, תוך שהוא מבטא תקווה שאהד, יחד עם יהודה שמואל ז"ל, ימליצו טוב לפני כיסא הכבוד.
0 תגובות