שכר המינימום בישראל צפוי לעלות בחודש אפריל 2026 ב-3.3% ולעמוד על 6,443.85 ש₪ בחודש ו-35.40 ש₪ לשעה. לפי נתוני ההסתדרות, במשפחות שבהן שני בני הזוג משתכרים שכר מינימום תגדל ההכנסה השנתית ביותר מ-4,700 ש₪.
על הנייר – בשורה. במציאות – הרבה יותר מורכב.
בראיון בכיכר FM עם אלי גוטהלף, מציג היועץ העסקי רועי דנינו זווית אחרת לגמרי על המהלך, כזו שכמעט ולא נשמעת בכותרות.
״אין מתנות חינם בכלכלה״
דנינו מזכיר כבר בתחילת השיחה עיקרון בסיסי שכל מאזין צריך לזכור: עליית שכר לא מתרחשת בוואקום. במקביל לעלייה בשכר המינימום, נכנסו לתוקף עליות מחירים שקטות ביוקר המחיה – חשמל, מים וארנונה – בלי רעש תקשורתי ובלי מסיבות עיתונאים.
לדבריו, השילוב הזה מעלה שאלה מטרידה: האם העובד באמת ירגיש את העלייה בשכר, או שהכסף פשוט יישאב חזרה דרך ההוצאות?
מי מרוויח – ומי משלם?
במהלך הראיון מתחדדת נקודה נוספת: הפגיעה בבעלי העסקים הקטנים. דנינו מסביר כיצד העלייה המצטברת בהוצאות עלולה להגיע לעשרות אלפי שקלים בשנה לעסק קטן שמעסיק עובדים בשכר מינימום – ולגרום למעסיקים לחשוב פעמיים לפני גיוס עובדים חדשים.
המשמעות, לדבריו, עלולה להיות פחות הזדמנויות לצעירים, לסטודנטים ולעובדים בתחילת דרכם – דווקא אלה שהשכר המינימלי אמור להגן עליהם.
אפקט הדומינו שאף אחד לא מדבר עליו
נקודה נוספת שעולה בשיחה היא ההשפעה על עובדים שמרוויחים מעל שכר המינימום. ברגע שהרף עולה, הדרישות לעלייה בשכר מגיעות גם מדרגים גבוהים יותר – תהליך שמכביד עוד יותר על המעסיקים ומאיץ תהליכי התייעלות, צמצום ואוטומציה.
אז מה הפתרון?
במקום העלאות שכר נקודתיות, דנינו טוען שהמאבק האמיתי צריך להיות ביוקר המחיה עצמו: מחירי חשמל, מים, ארנונה ומוצרי יסוד – כולל מע״מ על מזון לתינוקות ומוצרי היגיינה בסיסיים.
ובסוף, כשאלי גוטהלף שואל למה המהלך הזה קורה דווקא עכשיו - התשובה שניתנת באולפן ברורה וחדה.
0 תגובות